תצטרף ישראל לאמנה הבינלאומית לאיסור השימוש בפצצות מצרר

אתמול, (שישי 22.2.200),  בתום ועידה בינלאומית שהתקיימה בעיר וולינגטון בניו-זילנד ונמשכה חמישה ימים, חתמו הנציגים של 82 מדינות על טיוטה של אמנה בינלאומית לאיסור השימוש בתחמושת מצרר לסוגיה. טיוטת האמנה תובא לאישור סופי בוועידה שתיערך בחודש מאי השנה בדבלין, בירת אירלנד. האמנה תאסור שימוש, ייצור, אגירה וסחר בפצצות מצרר.

בוועידה בוולינגטון, בה השתתפו הנציגים של למעלה מ-100 מדינות,  הוחרמה על ידי ישראל, ארצות הברית,  סין ורוסיה המתנגדות לאיסור השימוש בפצצות מצרר. כמה מהמדינות שלא חתמו על טיוטת אמנת וולינגטון הודיעו שיצרפו בהמשך, אחרי משא ומתן, את חתימתן לאמנה אחרי אישורה בוועידת דבלין. הנציגים של מספר מדינות שהשתתפו בדיוני ועידת וולינגטון – בעיקר צרפת, בריטניה, גרמניה, יפאן ודנמרק, המחזיקות מאגרים של תחמושת מצרר – נכשלו בניסיונותיהם למתן את כללי האיסורים. בעקבות דרישת הנציגים של שווייץ, צורף לטיוטת האמנה נספח המגדיר את סוגי תחמושת המצרר ואת פרקי הזמן המחייבים ליישום האיסורים השונים באמנה.

בפני באי ועידת וולינגטון הוצג דו”ח בן 131 עמודים ובו פירוט מתועד לשימוש הנרחב שעשה צה”ל בתחמושת מצרר במלחמת לבנון השנייה בחודשים יולי-אוגוסט 2006 ואת השפעתה הקטלנית וההרסנית על האזרחים ועל כלכלת לבנון. את הדו”ח המפורט הכין ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch.

הדו”ח הזה מזכיר, כי פצצות מצרר, המוטלות מן האוויר או משוגרות מן הקרקע, משחררות עשרות ומאות פצצות-מישנה קטנות יותר. כאשר  פצצות אלו מוטלות על אזורים מאוכלסים, הנפגעים העיקריים הם אזרחים. רבים מפריטי תחמושת-המשנה אינם מתפוצצים עם הפגיעה בקרקע, ולכן, הם פוגעים באזרחים במשך חודשים ואף שנים לאחר מכן.

הדו”ח מציין, כי ישראל המטירה ב-962 התקפות נפרדות על דרום לבנון תחמושת מצרר שהכילה עד 4.6 מיליון פצצות-משנה, רובן במהלך שלושת הימים האחרונים למלחמה ביודעה כי הסכם להפסקת אש ממשמש ובא.

להערכת האו”ם, מספרן של פצצות-המשנה שלא התפוצצו עם הפגיעה על הקרקע עומד על מאות אלפים לכל הפחות, ואולי אף מיליון. ארגון זכויות האדם הבינלאומי מצר על כך ששלטונות ישראל לא נעתרו לבקשות התכופות לספק לצוותים הבינלאומיים שעסקו אחרי המלחמה בפינוי מוקשים מידע מדויק ומפות שיאפשרו את איתור הנפלים ופינויים. האו”ם התלונן, כי שלטונות ישראל סיפקו רק מפות כלליות שלא צוינו בהן אתרי ההתקפה הספציפיים, וכי הם נמנעו מהעברת מידע חיוני על הסוגים הספציפיים ועל כמויות תחמושת המצרר שנורתה על ידי צה”ל. ואומנם, אחרי תום הקרבות, הנפלים של פצצות המצרר הרגו ופצעו כמעט מאתיים אזרחים לבנונים ואנשי הצוותות הבינלאומיים שעסקו בפינוי מוקשים.

פצצות  המצרר גרמו נזקים נרחבים, גם בטווח הרחוק, לכלכלה הלבנונית המבוססת במידה גדולה על חקלאות.   

הממצאים של דו”ח ארגון זכויות האדם הבינלאומי סותרים את תוצאות התחקירים הפנימיים שערך צה”ל. צה”ל אינו מכחיש שהוא השתמש בפצצות מצרר, אך הוא טוען שהשימוש שעשה בפצצות מצרר במלחמת לבנון השנייה אינו מהווה  הפרה של חוקי המלחמה והמשפט הבינלאומי.

ועדת וינוגרד פרסמה מצידה נספח לדו”ח שלה על השימוש שעשה צה”ל בתחמושת מצרר. נספח דו”ח ועדת וינוגר דווקא משקף רבים מהממצאים של ארגון Human Rights Watch. ועדת וינוגרד הכירה בכך שצה”ל השתמש בתחמושת מצרר באזורים מאוכלסים וגרם בכך לנפגעים בקרב האזרחים גם לאחר המלחמה. ועדת החקירה הישראלית הביעה דאגה בנוגע לחוסר בהירות בפקודות ובהנחיות הנוגעות לשימוש בפצצות מצרר, והמליצה על בחינה מחדש, עצמאית ופומבית, של הכללים והעקרונות האמורים לחול על צה”ל בנושא השימוש בירי מצרר.

Human Rights Watch קורא להקמתה של ועדת חקירה ציבורית, בלתי תלויה וחסרת פניות שתעריך את מידת החוקיות שעשתה ישראל בתחמושת המצרר במלחמת לבנון השנייה ותקבע האם מפקדים מסוימים נושאים באחריות לפשעי מלחמה.

אסור למדינת ישראל להמשיך להתעלם מהעובדה שרוב מדינות העולם מתנגדות נחרצות לשימוש בנשק אסור כדוגמת מוקשים ופצצות מצרר. מדינת ישראל חייבת לחתום לאלתר על האמנה הבינלאומית שתאסור את השימוש בפצצות מצרר.

ארגון זכויות האדם הבינלאומי, שחקר את התנהלות כל הצדדים למלחמה בקיץ 2006 שנמשכה 34 ימים, מצא גם, כי ארגון החיזבאללה ירה אף הוא תחמושת מצרר לתוך אזורים מאוכלסים בישראל תוך הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי,  ובכך היה שותף לביצוע פשע מלחמה.

אתמול (ו`, 22.2.2008) נפתחו בבריסל דיוני בית דין בינלאומי של פשעי המלחמה של ישראל בלבנון. יש לקוות שמארגני אותו בית דין, או גורמים אחרים, יקיימו גם כן בית דין בינלאומי שידון בפשעי המלחמה שביצע ארגון החיזבאללה כפי שקבע ארגון Human Rights Watch.