• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אחרי הבחירות אובמה לא ייתן

הראיון שהעניק “מקבל ההחלטות” לארי שביט בסוף השבוע הכיל איום על נשיא ארה”ב: תקוף מיד או שנחמם מנועים. אם לא תעצור אותנו, תיפול כנשיא שיצא להילחם באויבי האנושות. אם תעצור אותנו, תיפול כנשיא רכרוכי מדי. אריה ארנון על המשחק באש של הצמד נתניהו-ברק
אריה ארנון

רגע ההכרעה, כך נראה, מתקרב. אחרי שנים של ויכוח במסתרים וחודשים רבים של ויכוח גלוי, ארי שביט מוסר לנו, מפי מקור המתואר כ”מקבל החלטות” שנוי במחלוקת, שמאחוריו פסנתר כנף שחור (ברק?), כי עתה הזמן: או שארה”ב תתקוף עכשיו או שעלינו לקחת את גורלנו בידינו כפי שעשינו ב-1948 וב-1967. עלינו לתקוף את איראן. לצאת למלחמה. ועכשיו.

עזרו לנו ילדים, נחשו מיהו “מקבל ההחלטות” המסתתר מאחורי ארי שביט? עיבוד: amir schiby

ארי שביט מתמקד באיראן מזה זמן רב. כך גם ברק ונתניהו. איראן הפכה לנושא שדוחק כל ענין אחר, כולל יחסינו עם הפלסטינים והעולם הערבי הסוער סביבנו. איראן הפכה גם למוקד הדיון בין ישראל וארה”ב, המעצמה התומכת בישראל. ברור שארה”ב בראשות אובמה מבקשת למנוע מאיראן פצצה, אך בו בזמן ארה”ב מבקשת מישראל, לפחות בגלוי, לדחות את התקיפה. מקבל ההחלטות הבכיר מודה בכך. הסבך הארוג בטיעוניו למען מלחמה עתה, גם אם ארה”ב מתנגדת, נועד לשכנע את הציבור כי למרות שידידתנו מבקשת להמתין, עלינו לצאת למערכה לבד.

לוח הזמנים המפורט המוצע לקורא מסביר כי האיראנים בדרך להעשרת כמות מספיקה של אורניום לבניית פצצה. הם עסוקים בכך זמן רב והשגת נשק גרעיני תשנה את מאזן הכוחות ואת מצבנו באופן דרמטי. האם זו הסיבה לבהילות? האם נקודת ה”אין חזור” – הסתיו הקרוב – תלויה בהתקדמות פתאומית במאמצים האיראניים? ודאי שלא. השיקול אחר לגמרי. בארה”ב יש בחירות בנובמבר והתאריך הקובע, שעת ה”ש”, זו המוצגת כמחייבת החלטה קיומית נוסח 1948 ו-1967, הן הבחירות הצפויות בארה”ב. מדוע? כיצד הפכו הבחירות בארה”ב לקובעי עיתוי ההתקפה?

הדברים נאמרים כמעט בגלוי: אחרי הבחירות אובמה לא ייתן. ייתכן שגם רומני לא יסכים. מדוע אובמה ייתן עכשיו מה שיאסור בעוד שלושה חודשים? כי עד נובמבר אובמה אינו יכול לאסור על ישראל לא לתקוף. ברגע שיטיל וטו על תקיפה יודלף המידע למועמד הרפובליקנים, רומני, והתעמולה להצגת אובמה כחלש, לא פטריוט, לא אמריקאי, תחל לעבוד. כולם מבינים זאת. כך ההחלטה הישראלית לתקוף מעמידה את אובמה בדילמה: יעצור את ישראל – יפסיד; יתיר לה לתקוף – יפסיד. זאת משום שאז הכלכלה העולמית תזדעזע קשות ועימה כלכלת ארה”ב. כלומר, הצמד נתניהו – ברק משחק באש לא רק מול האויב האיראני אלא גם מול האמריקאים. ישראל עומדת להיות גורם שמתערב ומכריע בבחירות בארה”ב.

זה מסביר גם מדוע “מקבל ההחלטות” לא מזוהה במפורש על ידי העיתונאי. אפשר לומר כי הראיון, שנמשך קרוב לשלוש שעות ולא ניתן בהיסח הדעת, מכיל איום על נשיא ארה”ב: תקוף עכשיו או שאנחנו מחממים מנועים. אם לא תעצור אותנו, כנראה תופל, אך תירשם כנשיא שיצא להילחם באויבי האנושות. אם תעצור אותנו, תיפול כנשיא רכרוכי מדי. איום כזה שר הביטחון של מדינת ישראל לא יכול לשגר בשמו לנשיא ארה”ב; הוא נדרש לכך שארי שביט “יסתיר” אותו.

הדילמה ביחס לאיראן אינה פשוטה. אך כשרוב הגורמים המקצועיים האמונים על בטחון ישראל מעריכים כי יש דרכים אחרות שעדיין פתוחות, מלבד מלחמה מיידית, מתגנב החשש שמטרת הצמד המוביל את ישראל אינה נמצאת בהכרח ממזרח לנו אלא הרחק במערב, בוושינגטון. האם השניים מהמרים שאובמה יעצור אותם וייפול? האם בשל כך אין הם מכינים חזית בינלאומית ליום שאחרי התקיפה וגם לא את העורף הישראלי? היזהרו מהמהמרים; הם אינם יודעים להפסיק, תמיד מעלים את סכום ההימור, והם לא פעם טועים. הטעות הפעם תעלה ביוקר, בדם ובדמים, והיא תהיה על חשבוננו.

עוד בנושא:

האגו עלה לכם לראש | יובל גלעד

להתעלם מהפעולה המבטיחה ביותר | יובל אילון

כנראה שיעניין אותך גם: