איך פתח המבול של שלהי פברואר 2010 ערוץ הידברות ישיר בין רמאללה וירושלים
נחל שורק מתפתל לאורך 70 ק”מ, מנקז את המים מפרובינציית רמאללה במזרח עד לים התיכון במערב. בדרך הוא חוצה את שטחי הרשות הפלסטינית, מתחתר מתחת לגדר ההפרדה, עוקף את מבשרת, גולש מתחת לכביש ירושלים-ת”א ליד מוצא ונבלם בסכר עין כרם ליד בית זית. בחורפים גשומים נקווה אגם קטן ובוצי שגם אני קפצתי לתוכו יום אחד מרמפת סכר הבטון כדי להרשים נערה. עד שרגלי פגעו בקו המים נדמה היה לי שעבר נצח.
רק פעם בדור נפתחות ארובות השמים וגשם של חודש יורד ביממה אחת ומוחק את ההפרש בין פני המים וגב הסכר. זה קרה ב26 בפברואר 2010, כלומר ממש עכשיו. המים שמילאו את האגם בלילה, הגיעו עד לראש הסכר ונשפכו במפל אדירים ובשצף ויקטוריאני שלא היה מבייש את אזורי האגמים הגדולים. לרגע נדמה היה שבכוחם של המים לשטוף את כל הזוהמה שהצטברה במרחב שבין רמאללה וירושלים, אל אגני החמצון העירוניים שבהמשך הואדי וליצור ערוץ הידברות ישיר בין הצדדים. מעט האנשים שהגיעו תחת גשם זלעפות בלתי פוסק לתחתית הערוץ נשאו עיניים למעלה וחזרו משתאים על אותן שתי מילים: “כמו באירופה”.
צריך לראות כדי להאמין איזו עוצמה ויופי יש למים הבלתי טריטוריאליים הללו.


