• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אין לנו צורך בעובדים, תודה

משקי החקלאות המוצפים עובדים תאילנדים המועסקים בתנאים מחפירים לא מאפשרים תעסוקת נשים ערביות, שכל מבוקשן הוא שכר מינימום
עידו מהל

ארגון העובדים מען מפעיל מזה חמש שנים את הפרויקט להשמת נשים ערביות בעבודה חקלאית, שבמסגרתו קולט הארגון פניות של נשים ערביות המבקשות תעסוקה ומנתב אותן למשקים חקלאיים. פרויקט זה נועד לתת מענה לבעיה אקוטית בחברה הערבית, לפיה רק 18.6% מן הנשים משולבות בשוק העבודה. האחוז הנמוך של הנשים העובדות גוזר על החברה הערבית עוני מבני. פעילי מען איתרו את בעית תעסוקת הנשים כבעיה בה”א הידיעה, משום שלאי השתתפותן של הנשים בשוק העבודה מתלוות גם תוצאות חברתיות נוספות כמו הדרה והסתגרות. המציאות מוכיחה שכאשר נפתחו בשנות השמונים בפני נשים ערביות מקומות עבודה בתעשית בטקסטיל הן הצטרפו בהמוניהן (שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה היה אז 19% ומאז עברו למעלה מעשרים שנה). אולם כתוצאה ממדיניות הורדת המכסים והגמשת שוק העבודה עברו מאות מפעלים למדינות בהן יש עבודת כפיים זולה ביותר.

במהלך השנים פנו אל הארגון אלפי נשים בחיפוש אחר עבודה. הפניות נעשו בטלפון ובהגעה למשרדי הארגון. מאידך יצר הארגון קשר ישיר עם מאות חקלאים מהאזורים – המשולש, חוף הכרמל, עמק יזרעאל, עמק הירדן והגליל התחתון. מען מציע להם, ללא כל דמי תיווך, סיוע בגיוס וקליטת עובדים מתוך מאגר הפונים אליו. הפנייה אל החקלאים נעשית בשיחות טלפון, סיורי שטח וחלוקת פלאיירים, שיוזמים פעילי הארגון. בנוסף נציגי הארגון נפגשים באופן קבוע עם צוותים במשרד החקלאות ואף נתבקשו לסייע במימוש תכנית הסבסוד של עובדים ישראלים בחקלאות. בפרויקט שהוצע לחקלאים על ידי משרד החקלאות ושנועד למצוא תחליפים לייבוא פועלים זרים, הוצעו לחקלאים שתי חלופות: 1. לקלוט פועלות של מען ולזכות בסבסוד ממשלתי של 7,000 שקלים להעסקה של כל פועלת במשך שנה רצופה, בעוד שהפועלת תזכה בבונוס התמדה של 8,000 שקלים. 2. אישורים לייבוא עובדים מסרי לנקה לתקופה של ששה חודשים בעונות בוערות. עד כה, קיבל מען פניות בודדות, ואילו מרבית הבקשות התמקדו ביבוא פועלים לעונה הבוערת.

רכזי השטח של מען מקיימים בממוצע 50-30 פניות לחקלאים מדי חודש. רוב מכריע של פניות אלו נתקל בתגובה לפיה אין צורך בעובדים. ביקורי שטח שמבצעים אנשי מען מגלים נוכחות מסיבית של עובדים מתאילנד במשקים חקלאיים, וכתוצאה מכך נדחית ההצעה של מען לסיוע בגיוס עובדים.

לדוגמה, מניתוח סטטיסטי שערך מען בחודשים פברואר-אוגוסט 2010, עולה שבתקופה האמורה יזמו פעילי הארגון כ-200 פניות לחקלאים – 130 שיחות טלפון ו-58 ביקורים במשקים. דרך הפניות הנ”ל, הארגון הצליח להביא ליצירתם של 348 מקומות עבודה, רובם זמניים. עובדים אלו נקלטו ב-47 משקים כאשר מספר רב של עובדים הועברו במחצית שנה זו ממקום למקום. בסך הכל מדובר ביצירת מקורות תעסוקה, גם אם זמניים, לכ-120 עובדים בלבד.

ב-141 משקים היתה תשובת החקלאים כי יש להם די והותר עובדים זרים ואין להם צורך בעובדים נוספים. לא מעט חקלאים הלינו כי דרישות מען להעסקה יקרות מדי, ואינן כדאיות אל מול העסקת עובד זר.

כובד המשקל בסירובם של החקלאים להעסיק עובדות דרך הארגון מונח על העובדה כי משקי החקלאות מוצפים בעובדים תאילנדים. מהנתונים האלו עולה מסר חד משמעי – באזורים רבים בארץ אין כלל חוסר בעובדי חקלאות. כל עוד יש עובדים זרים זמינים אין לחקלאים צורך בקליטת עובדים מקומיים המהווים כוח עזר לשעות לחץ. דרישת מען להעסקת עובדים מקומיים במשכורת מינימום, נופלת אל מול העסקת החקלאים עובדים זרים במשכורת פחותה. ללא עידוד ודרישה מצד המדינה כלפי החקלאים להעסקת עובדים ישראלים, וללא הפסקת ייבוא העובדים הזרים, האבטלה בקרב נשים במגזר הערבי תמשיך לעמוד על 81.4%, בלי פתרון ממשי באופק.

***

מען מפעיל ששה סניפים ברחבי הארץ. מתוכם סניפי בקעה אל גרביה, חיפה, נצרת וכפר מנדא, מפעילים את פרויקט השמת הנשים. בידי הארגון רשימה של כ-1,000 נשים הממתינות להיקלט לעבודה במשק חקלאי. דרישות מען להעסקת עובדת חקלאות הן תשלום של לפחות שכר מינימום שעתי (20.7 שקל), תשלום החזרי נסיעות ומתן תלוש משכורת תקין ומסודר. מען אינו דורש כל תשלום עבור השירות לחקלאים.

הכותב הוא רכז חקלאות של מען באזור הצפון

כנראה שיעניין אותך גם: