אין מי שישנה
האפאטיות האזרחית שנרכשה בשנים רבות של אינדוקטרינציה של השוק החופשי והקפיטליזם המטיב יצרה מצב שגם כאשר יש משבר כלכלי גדול, שהשפיע ועדיין משפיע באופן כזה או אחר על כל מדינות העולם, הדבר אינו גורם לשינוי משמעותי בדרך בה מתנהלת הכלכלה.
אז הממשלות, בעצם האזרחים, בכספי המיסים שלהם, הצילו את המערכת הפיננסית המתפרעת שעסקה ביצירת ניירות חסרי ערך שנסחרו כאילו אין זה כך, נו אז מה? עדיין אין תחליף לבנקי הענק ולקרנות ההשקעה וצריך לתת להם לפעול כאילו כלום, כי בלעדיהם אנא אנו באים. ממש באותו זמן אזרחים מפונים מבתיהם ומאבדים את מקום עבודתם אולם על מנת לחלץ אותם אין מספיק כסף. כי פתאום גילו שהממשלות בחובות, וחובות כידוע הם דבר רע ועל כן צריך לקצץ בתקציבי ממשלה כדי שזו לא תפשוט את הרגל, ואם מקצצים אז ברור שזה יהיה בנושאי רווחה ולא חס וחלילה בביטחון או בסובסידיות ענק לאלו שחלבו את המערכת בלי די.
אז אלו שהיו גורם מרכזי שגרם למשבר קיבלו את חלקם מן הציבור ועכשיו אותו ציבור צריך להצטמצם כדי שהם יוכלו להמשיך במלאכת הקודש שלהם של להעביר כספים מפה לשם ולהתיימר כאילו בכך הם מייצרים כלכלה תחרותית, בריאה וככזו הגורמת טוב לכולם ולא רק לעצמם.
כמידי ינואר מתקיים מפגש של בכירי הכלכלה העולמית בדאבוס אחרי שבשנה שעברה השכילו חלקם לא להגיע והחלק השני לייצר תירוצים שילדים בגן היו מתביישים בהם, השנה שוב מככבים הבנקאים והכלכלנים יודעי הכלום ומטיפים לממשלות מה עליהן לעשות ובעיקר מה לא לעשות, לא לפגוע חס ולחלילה בבנקים שרגולציה וצמצום הגודל שלהם יפגעו בכלכלה העולמית. ועוד מקשיבים להם ומדווחים על דברי ההבל שלהם בכל כלי תקשורת אפשרי כאילו זה הזמן להקשיב להם.
אחד בשם פרנקל שבישראל הוא זוכה למעמד מיוחד של יודע כל ממשיך להתבטא ומזהיר את הממשלות מפרוטקציוניזם ופגיעה בגלובליזציה. אותו פרנקל טען בשנה שעברה שהוא לא נכשל אלא המערכת היא שנכשלה ולכן צריך לשלם לו גם בעתיד מיליונים. האבסורד הוא שממשלת ארה”ב השקיעה בחברה בה הוא כיהן כסגן יושב ראש 180 מיליארד דולר. האבסורד גדל כאשר בוחנים את המספר הזה לעומת העזרה הניתנת להאיטי. רק בסכום הכסף הזה שחילץ חברה אחת ממשבר, אפשר היה לתת לכל אזרח בהאיטי 18000 דולר, סכום שווה ערך לתוצר לנפש של אותה המדינה ל-14 שנים (התוצר לנפש לשנה הוא בסביבות 1300 דולר). כך שאין גבול לחוצפה.
אולם גם בלי זה מה שמאפשר אותם שועים להמשיך לדבר ויותר גרוע לקבוע את גורלנו, זה שאין שום כוח אזרחי נגדי המעמיד אותם במקומם. כאשר מנסים לשנות במשהו את הרגולציה של אותם גופים פיננסיים, הלוביסטים שלהם לוחצים כך שזה יהיה קשה וכמעט בלתי אפשרי לבצע זאת. לעומת זאת לא התעוררה שום מחאה אזרחית רחבת היקף שיכולה לשמש קונטרה לכוח הכלכלי והפוליטי של המגזר הפיננסי ושל בעלי ההון. מי שמצפה שממשלות תוכלנה לללחוץ על המגזר הפיננסי ולשנות את מדיניותן, יתאכזב. כיוון שעל מנת שהממשלות יוכלו לעשות זאת יש צורך ביצירת לחץ אזרחי נגדי, ובשלב זה נראה שאין מי שיעשה זאת.


