• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

"אליעזר הגזר" ללוין קיפניס ו"חנן הגנן" מאת רינת הופר

אביבית אגם דאלי

לקראת ט”ו בשבט ישבתי והקראתי לבני הקט שני ספרים מספרייתו הצנועה. הראשון – “אליעזר והגזר” והשני – שנבחר כי גם הוא עוסק בחקלאות, כך לפחות סברתי בתחילה – “חנן הגנן”. קריאת שני הספרים זה לצד זה המחישה לי עד כמה הספרים הללו משקפים שינוי ערכים.

הספר הראשון עסק בקשר שבין האדם ואדמתו אותה טפח ועדר והיא גמלה לו בשפע יבול. אליעזר, גבור הספור המוכר, נעזר במשפחתו ובכל הסביבה וכשהגזר מוצא מהאדמה הוא לא נהנה לבדו ממנו ומזמין את `כולם` לבוא ולהנות יחד. (בניגוד משווע לסיסמת פרסומת של חטיף מסוים מן הזמן האחרון הקוראת לילדים: “מי שאוכל לבד – אוכל הכל”) העיקרון הקולקטיביסטי נשמר לאורך כל הסיפור – הן בעצם העזרה לאליעזר ע”י בני משפחתו והחיות והן בהזמינו את כל הסביבה להנות מהיבול. הספר הזה, כמו אחרים, הוא תוצר מובהק של תקופתו שקדשה ערכים כמו קולקטיביזם, עזרה ונתינה לזולת.

בספר השני העניינים משתנים לחלוטין – חנן הוא אמנם גנן אבל.. הוא בעיקר סוחר. הפעוט שאליו מופנה הסיפור אינו למד דבר בכל הקשור לחקלאות, שהרי האילן של חנן מניב את כל פרות העונה (ובעצם את פרות כל העונות) יחד, זאת לצד נעל ומפתח השוכנים אף הם אחר כבוד על העץ השופע כל טוב. חנן מוכר את מרכולתו על פי צבע הפרי: “שסק, משמש, אפרסמון.. תפוז, מנגו..” כולם יחד – האלמנט היחידי המקשר בינהם אינו העונה המשותפת לכולם (חלקם פרות קיץ וחלקם פרות חורף) אלא היותם בני צבע אחד בכל עמוד. בתמורה לפרי חנן מקבל תשלום `אסימון`. כך הוא נוהג – תוך ביצוע עבירות תנועה מסוכנות (“נוסע הפוך ושר לו פזמון”.. “נוסע בעמידה ושר לו פזמון”..) עוד שיקוף של החברה בה אנו חיים.

הכותבת, שגם איירה את הספר, מקפידה לשמור על צבעי הבגד של הילד או הילדה שקונים את הפרי מחנן כך שיהיו זהים לצבע הפרי הנבחר. כך למשל הילדה כוכבה הלבושה בצהוב – קונה גויאבה – פרי צהוב (ממש כמו יתר הפרות והירקות המוצעים לה ע”י חנן: תירס, לימון, אננס..)

דומה כי לכותבת – לא כל כך חשוב לאיזו עונה הפרי שייך – העיקר שהצבע של `קהל היעד` (הילד/ה) יתאים לפרי. אכן, פילוח שוק מדויק מבצע חנן ומתאים עצמו לקהלי היעד השונים. מה שחשוב הוא ה LOOK הנכון: כשם שיש להתאים את צבע התיק למכנס כך גם הילד/ה לומדת כי יש להתאים את צבע הפרי לצבע הבגד.

השפה בה משתמש חנן הרוכל – סליחה חנן הגנן – היא שפה הלקוחה מעולם הפרסומת: הוא מבטיח, ממש כמו כל פרסומת טובה – מטמון. כך למשל באחד הבתים נכתב: “.. אגס ותפוח עם קינמון, קנו פרות באסימון, ענבים ועוד פרות המון, בתוכם חבוי מטמון” בסוף הספר, חנן מסביר לילדים: “החרצן שלכם הוא המטמון!”. חנן מצטייר בספור כאיש עסקים ממולח היודע כיצד להפוך חרצן לעסק משגשג ממנו נתן להרוויח הרבה `אסימונים`. ואכן, בסוף הספר הוא נראה כשעגלתו ריקה מפרות והוא כלוליין מקפיץ את האסימונים שלו תוך רכיבה על חד אופן – אחרי הביזניס בא הפלז`ר. אין ספק, לאחר קריאת הספר הזה הפעוט ידע היטב כי על מנת להרוויח כסף (ביושר) עליו לעמול קשה ואף להפריח הבטחות אין ספור באוייר כדי להצליח למכור את מרכולתו – מה שיבטיח לו, כמו חנן, `לצחוק כל הדרך אל הבנק` עם עגלתו הריקה מפירות אך עם כיס מלא מ(ט)מון. הרבה הבנה בחקלאות לא תצא לו מקריאת הספר הזה.

כנראה שיעניין אותך גם: