• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אלף בית של מדע אידיאולוגי

יוסי דהאן

אחד הטריקים הנפוצים ולמרבה הצער היעילים בדיון הציבורי הוא לעטות על עמדה חברתית אידיאולוגית מסכה של אובייקטיביות מדעית. פרופ’ עומר מואב, לשעבר ראש הפורום המייעץ לשר האוצר שטייניץ ואדם בעל השקפות חברתיות כלכליות ימניות מאד ומוצקות , מרואיין ארוכות הבוקר ב”דה מרקר” על הצעת של חבר הכנסת עמיר פרץ להעלות את שכר המינימום מ 3,850 שקלים ל 4.600 שקלים.

וכך אומר המומחה המדעי  מואב “הויכוח הוסט לקווים אידאולוגיים והעלאת שכר המינימום מצטיירת כמהלך שנועד לתמוך בחלשים ולצמצם את העוני, אבל יש פה שאלה כלכלית בסיסית: מה המחיר של העלאת שכר המינימום לשוק העבודה הישראלי? אלף-בית של כלכלה קובע שעם העלאת שכר המינימום גם האבטלה עולה”.

לאחר שקראת את דברי  המומחה אתה אמור להגיע למסקנה שהצעתו של חבר הכנסת פרץ היא הצעה פופוליסטית מופרכת המנוגדת לחוקי הטבע ותמיכה בה כמוה כתמיכה בהצעה לשינוי חוקי ניוטון בפיסיקה. אולם מי שמצוי בדיון בשאלה אודות השפעת שכר המינימום על מצב התעסוקה יודע שאין “אלף בית של כלכלה”, בעניין הזה יש מגוון מחקרים אודות השפעת ההעלאה על אוכלוסיות שונות ומגוון ניואנסים, מחלוקות ועמדות. בחיפוש זריז באינטרנט הגעתי לדו”ח משנת אלפיים של ועדה ציבורית מאד מכובדת  “דוח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל”, דו”ח שהוגש לשר האוצר, מזכיר ההסתדרות וליו”ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים. כותבי הדו”ח הם הכלכלנים פרופ’ ג’ימי ויינבלט, פרופ’ צבי אקשטיין, פרופ’ אריה ארנון, דר’ קרנית פלוג, ציפי גל ים ועו”ד אפרים ז’ילוני , לא כאלה הנמנים על רשימת החשודים הרגילה של מועדון “הפופוליסטיים” של התקשורת הכלכלית. וכך כתוב בפרק הדן בהשפעת העלאת שכר מינימום על מצב התעסוקה:

“ברוב המאמרים שנכתבו בעולם לא נמצא קשר ישיר ושלילי בין העלאת שכר מינימום לבין התעסוקה. שכר המינימום רלבנטי, במישרין ובעקיפין, לאחוז נמוך יחסית בכלל המועסקים – לא רק בגלל שרובם המכריע של המועסקים משתכרים מעל לשכר המינימום, אלא גם מפני שבענפים הבלתי סחירים לא נצפה למצוא השפעה שלילית על התעסוקה (העלאת שכר המינימום תיספג על ידי המעסיקים באמצעות העלאת מחירים). לעומת זאת, מחקרים שבדקו את ההשפעה על אוכלוסיות ספציפיות: צעירים, נשים, מיעוטים, מצאו בדרך כלל קשר שלילי.

   ·      מחקר ה-OECD ניסה לזהות את השפעת חוק שכר המינימום על התעסוקה, אך לא הצליח למצוא קשר שלילי מובהק. מחבריו מציינים שהגורמים להחלטת העסקה של פירמות הינם כה רבים שקשה לבודד את ההשפעה שהיתה לגורם יחיד כמו חוק שכר מינימום על כלל המועסקים במשק. עם זאת, הם מציינים שבהחלט קיימת השפעה שלילית על תעסוקת בני 25 ומטה.

   ·      הממצא המרכזי במחקרם של  Laroque and Salanie, המתבסס על נתוניה של צרפת, הוא שיש ביכולתו של שכר המינימום להסביר 15% מאי התעסוקה (אבטלה ואי השתתפות) של נשים נשואות מעל גיל 25. המחקרים הנוגעים לצרפת מענינים במיוחד עקב שילוב של רמת שכר מינימום גבוהה (אף יותר מזו הקיימת בישראל), ושיעור הציות לחוק גבוה גם הוא (בניגוד למצב בישראל).

   ·      הממצא המרכזי בעבודתם של Kramarz and Phillipon על נתוני צרפת הוא ששינויים בעלות העסקה של עובד אשר שכרו קרוב לרמת שכר המינימום, משפיעים בצורה משמעותית על סיכוייהם של עובדים צעירים לאבד את מקום עבודתם. עליה של אחוז בעלות העבודה גורמת לעליה בכאחוז וחצי בהסתברות של הפרט לעבור ממצב של תעסוקה לחוסר תעסוקה. מאמר זה עושה שימוש בנתונים על עלות שכר המינימום למעסיק ובכך הוא שונה ממאמרים אחרים (כולל הישראלים) המתיחסים לשכר המינימום מנקודת ראותו של העובד. במדינות בהן קיים הפרש גדול בין השכר ברוטו לעובד לבין העלות למעביד – ישראל וצרפת, הן שתי דוגמאות מצוינות למדינות שכאלו – משפיע השינוי בסך העלות למעביד ולאו דווקא בשכר המינימום. 

   ·      פלוג, קסיר ורובינשטיין מוצאים שלשכר המינימום השפעה שלילית בגמישות הקרובה לחצי על התעסוקה בענפים הסחירים לאורך זמן. (עליה בת אחוז בשכר בענפים אלו, תגרור הפחתת מספר המועסקים בחצי אחוז). לא נמצאה השפעה ארוכת טווח על התעסוקה בענפים הבלתי סחירים – בענפים אלו נספגת השפעת שכר המינימום באמצעות העלאת המחיר לצרכן   ·      ויינבלט ולוסקי (1989) מוצאים קשר סטטיסטי בין חוק שכר המינימום לבין מצוקתן של חברות תעשייתיות. אמנם אין הם מתיחסים ישירות ובאופן כמותי לנושא התעסוקה, אולם הקשר בין ירידת רווחיות החברה בעקבות גידול בתשלומי השכר לבין יכולתה להחזיק את אותו מספר עובדים, ברור.

ישנם מקרים בהם להעלאת שכר המינימום (עד גבול מסוים, כמובן) לא תהיה כל השפעה שלילית על התעסוקה. כך, במקרה אותו תיארנו במבוא – המקרה בו שכר הסף של העובדים גבוה מערך התפוקה השולית שלהם. (למשל, עובד זר בתחום הנקיון שמוכן לעבוד בשכר נמוך מאוד, בעוד שהתועלת של מעסיקו מהעבודה שהוא מספק, גבוהה יותר מהשכר אותו הוא משלם לו).

סיבה נוספת העשויה להסביר גידול בתעסוקה בעקבות העלאת שכר מינימום היא הגדלת התמריץ לצאת לשוק העבודה. הטענה היא שכל עוד היקף ההטבות הסוציאליות למיניהן גבוהות משכר המינימום, לא ירצה הפרט לצאת לעבודה. תמונה זו זוכה לכינוי “מלכודת העוני” והיא בולטת מאוד בישראל. הדיון בדרכים להפחתתה של מלכודת זו חורגים מדו”ח זה. נאמר רק שלא ברור שההתמודדות עמה צריכה להעשות באמצעות העלאת שכר המינימום.

   ·      קיימים מספר מאמרים המצביעים על קשר חיובי בין שכר מינימום לבין תעסוקה. המפורסם שבהם הוא מאמרם של Card & Krueger, אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום חקר השפעותיו של חוק שכר מינימום על התעסוקה, וסביב מאמר זה התפתחה ספרות מקצועית שלמה שהצביעה אחת לאחת על כל הטעויות המקצועיות, הלוגיות והטכניות לכאורה, של עורכי המחקר המקורי. המחקר בדק את היקף התעסוקה במסעדות של מזון מהיר בניו-ג’רסי לפני ואחרי ששכר המינימום הועלה בה ב-19% (בשנת 1992) והשווה אותו להיקף התעסוקה במקומות עבודה דומים בפנסילבניה השכנה, בה לא שונה שכר המינימום. החוקרים מצאו שלאחר העלאת שכר המינימום, היקף התעסוקה דווקא עלה. הביקורת על המחקר היתה, כאמור, גורפת: נטען, כי מדובר בנתונים ייחודיים לחלוטין לענף המזון המהיר, אשר רוב עובדיו ורוב לקוחותיו הם בני נוער. העלאת שכר המינימום גררה עליה בהכנסה הפנויה של הצעירים שתיעלו אותה לצריכה מוגברת של מזון מהיר. הגידול בביקוש למזון מהיר גרם להגדלת הביקוש לעובדים, וכך קרה שהעלאת שכר העובדים גררה גידול במספרם. לא סביר שתהליך שכזה יתרחש במקרה של העלאת שכר מינימום בכל ענפי המשק. צוות חוקרים אחר לא היה מוכן כלל לקבל את הטענה שחל גידול במספר המועסקים בענף בעקבות העלאת שכר המינימום והוא שיחזר את הנתונים תוך עשיית שימוש בנתוני שכר בפועל (ולא בסקר טלפוני, כפי שנעשה במחקר המקורי), וגילה כי מספר המשרות דווקא פחת ב-4.5%”.   כאמור לא אלף ולא בית של כלכלה, פשוט עוד עמדה אידיאולוגית העוטה מסכה מדעית.


כנראה שיעניין אותך גם: