ארץ הבורקס המיובש
נפלא!
המתנתי בסבלנות את חודשי הפגרה בציפייה לקבל תכנית סאטירית עם הומור אינטליגנטי משולב בקריצה מעודנת.
בערב הראשון התיישבנו כל המשפחה וצחקנו בהנאה עד שלב המערכון ,בו הסתיימה לכותבים היצירתיות ואז שלפו מהבוידם את דמותו האלמותית של המזרחי הנלעג גרסה 2010.
והפעם- ליטל מעתוק תלמידת תיכון וקבוצת השוות שלה (או הלא שוות). דמותה של ליטל העילגת אשר העברית בפיה שבורה ורצוצה, מטילה אימתה על המורה השברירית בעוד זו אובדת עצות כיצד להתמודד עימה ולרוב נכנעת. כמובן, הרי בעייתה המרכזית של מערכת החינוך בארץ היא המזרחים המופרעים שעוד לא יוצר הרטלין אשר יסייע להם להרגיע.
ללגלג על המזרחים תמיד יכול לשוב לאופנה כשקצת מתעייפים מהעולים מחבר העמים והאתיופים.
השבוע ראיתי באחת מתכניות הבוקר את הפרסומאי שהפיק את הפרסומת הידועה של זאב רווח על הבורקס. הוא סיפר שבמקום שהצרכנים יזכרו את שם המותג, דמותו של רווח האפילה על המסר שרצו להעביר ומה שנותר ממנה הוא זיכרון “מייאו חתולה”. זה דומה למה שקרה במערכון הזה. המסר לא עובר כשמלעגים ללא פואנטה. בעיניי יש משהו מעייף בלצפות לסאטירה שנונה שאמורה לזרקר סוגיה חברתית ואולי באמצעותה לשקף לגורמים הרלוונטיים שהגיע זמן שינוי אמיתי ובמקום זאת לקבל בורקס מיובש.
כותבים יקרים (בעצם לא כלכך), אם יש לכם בעיות פוריות במוח אנא דאגו לעצמכם לאיזו סדנת כתיבה יצירתית באחד המוסדות, ואתגרו אותנו הצופים בסאטירה אינטליגנטית ושנונה. הרי יש לפנינו עונה שלמה יחד.


