בני גנץ והסייג לחוכמה
אז מה יש לבני גנץ להציע לנו?
בנושא משפט וחוק – במהלך הקריירה שלו פגש בעיקר את בית המשפט בעופר, מתקן שמסמל יותר מכל את ההתעללות בפלסטינים, הארכת המעצרים המנהליים כצעד ענישה אכזרי, גזירת עונשים לא פרופורציונליים ולא מידתיים. עוד מקום לגריסת כל זכות אדם בסיסית. חשבתי על זה: איזה אבסורד היה לשמוע את הגנרל גנץ מתייחס לפרשת אפי נוה ומדבר על השחתה במערכת המשפט. הוא חותר לדין אמת וצדק? מבקר את האפשרות שזכויות אדם בסיסיות יישללו בבית המשפט? איך אמור האדם שצמח ממערכת המשפט העקומה וחסרת הצדק של צה”ל להתייחס לנושא כל כך חשוב ומשמעותי?
בנושא דיור – האדם מכיר רק הרס וחורבן. הוא מתגאה שהצליח לשטח אזורים שלמים, אזורים שבהם חיו אלפי אזרחים. אזורים שהיו מעט של המעט של אנשים שמולם עומדת מדינה מעוכבת מוסר, שאחת לאיזה זמן יוצאת למבצע השטחה וכותשת אותם ואת בתיהם. מה עם לבנות? להציע תקווה ואפשרות אחרת? הגנרל גנץ יודע להרוס, יודע למוטט ולפוצץ. זאת גדולתו.
בנושא בריאות – אתמול קראתי על סגירתם ההולכת וקרבה של חמישה בתי חולים בעזה, בתי חולים שמטפלים במאות ילדים שזקוקים לדיאליזה, הקרנות, טיפולי כימותרפיה ועוד. ילדים שללא טיפולים לא נותר להם סיכוי כמעט לשרוד. בתי חולים או תשתיות שהופצצו בפקודה של גנץ, גם בזה מתגאה הגנרל. עוד משהו לנפנף באחריות עליו, מה?
בנושא חינוך – גם בתי ספר לא היסס הגנרל האמיץ להחריב בעזה, תמיד בטענות שלא יחזיקו בבית דין בינלאומי (אינשאללה בקרוב). בתקופתו התחזקו מתקפות המתנחלים על בתי ספר שונים ביהודה ושומרון, בתמיכת חייליו הגיבורים שזורקים רימוני הלם וגז לכיוון התלמידים.
אבל אלו ערכים שחשובים במדינה דמוקרטית. במדינת המיליטריזם המשתוללת הערך הוא הכוח בלבד ומוטו כמו “רק החזק מנצח” הוא אופיום להמונים. נעזוב לרגע את הפלסטינים שאותם ראה רק דרך כוונת, איזה עתיד מציע הגנרל המהולל לנכים, הקשישים, ניצולי השואה, העניים והילדים שחיים כאן? אלו לא יצליחו לנצח בזכות התכונה החשובה ביותר שבזכותה מנצחים כאן. אבל כששואבים השראה מגרמניה בתקופות אחרות, גם החלשים של עמך הופכים ליריבים וטפילים, שהרי אין להם את סימן ההיכר האנושי שבזכותו משטחים מבנים ומחזירים ערים לתקופת האבן.
הרבה תמונות, מעט מילים – מסר חדש מקמפיין הבחירות של האיש שחבל שהפסיק לשתוק:



