• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

בשביל הפלסטינים כל יום הוא גל טרור

משהו על הפליאה שמביעים יהודים בימים האחרונים לנוכח “גל הטרור”, או על כך שפלסטינים לא מוכנים לעזור לאשה שנדקרה

בשביל פלסטינים, כל יום הוא גל טרור. ובכל יום יהודים עומדים מנגד ולא נוקפים אצבע לנוכח זוועה. פשוט לרוב המוחלט של היהודים זה נראה נורמלי והגיוני שהמדינה מתנהגת ככה, או שהם מעדיפים לטמון את הראש עמוק בחול. אני יכול לחשוב על שלוש דוגמאות מהותיות, יומיומיות, שאני מכיר מקרוב ויכולות לקרות כל הזמן:

מעבר ארז: פלסטיני שרוצה לצאת מעזה לטיפול רפואי בגדה המערבית, בישראל (תמורת תשלום מלא כמובן) או בירדן, חייב לעבור במעבר ארז. שם, אם הוא בכלל יקבל היתר, יחכה לו לא פעם איש שב”כ ש”יציע”, בתמורה ליציאה מעזה לטיפול רפואי, לשתף פעולה. אני מכיר אישית סיפור של ילדה חולת סרטן שהגיעה למעבר עם קרוב משפחה, שם השב”כ התנה את יציאתה לטיפול בשיתוף פעולה. זה קרה עשרות פעמים בתקופה שעבדתי בארגון רופאים לזכויות אדם. את התקשורת הישראלית זה לא מעניין. חיים של עזתים חולים הם לא סיפור. אבל אם הם דוקרים או משגרים טילים לעבר יהודים, אז מדברים על “גל טרור”.

מעצרים מנהליים: אלפי פלסטינים, אולי כבר עשרות אלפים, נעצרו ללא משפט לתקופות ארוכות מאד. לאחרונה מוחמד עלאן גווע למוות כמעט במהלך שביתת רעב נגד מעצרו המנהלי. לפני כחודש נעצר עלאן שוב, עם שחרורו מבית החולים. כמה יהודים יצאו להפגין ולצעוק שזה פשע? כמה שיתפו את דבריו או דבריהם של עורכי דינו? מיעוט שבמיעוט.

אום אלחיראן: ישראל מתכננת להרוס כפר שלם, ובו מעל מאלף תושבים, ולהקים על חורבותיו יישוב ליהודים בלבד, עם ועדת קבלה והכל. בניגוד למה שהמדינה טענה, הם לא פלשו לשטח. הם הגיעו לשם בהוראת המדינה, בהוראת הממשל הצבאי, ועכשיו המדינה רוצה לעקור אותם שוב. ממש כפי שפלסטיני יכול לעזור ליהודי שהותקף (וזה קרה לא פעם ולא פעמיים) יהודים יותר ממוזמנים להגיע לאום אלחיראן ולשמוע במו אוזניהם את ההיסטוריה של המקום ולהביע תמיכה.

אני לא חושב שחייבים “מאבק משותף” ואני גם לא חושב שכולם צריכים להיות עסוקים בכל המאבקים. אבל נאה דורש נאה מקיים: מי שמצפה מפלסטינים להיות “אנושיים” ו”רחמנים” בימים אלה, כדאי שישאל את עצמו עד כמה הוא אנושי ורחמן בימים שבהם כביכול הכל כרגיל, אבל תכל’ס, הזוועה מתרחשת מתחת לאף שלנו ובאחריותנו.

כנראה שיעניין אותך גם: