בשבתנו בבור
בְּכָל דּוֹר וְדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם.
וְהָיִיתִי מוֹסִיף כִּי
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא מִצְרַיִם,
וּכְאִלּוּ הוּא הַיּוֹשֵׁב עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאַרְצוֹ הוּא,
וּכְאִלּוּ הוּא פַּרְעֹה, ואֶת לִבּוֹ הִקְשִׁיחַ אֱלֹהִים,
וּכְאִלּוּ הוּא הַמַּקְשִׁיחַ לְבָבוֹת אֲחֵרִים,
וּכְאִלּוּ הוּא מֹשֶׁה הַטּוֹמֵן גּוּפַת מִצְרִי מַכָּה עִבְרִי,
וּכְאִלּוּ הוּא הַמֻּכֶּה וְהַנִּסְתָּר,
וּכְאִלּוּ הוּא רְאוּבֵן הַמַּשְׁלִיךְ יוֹסֵף לַבּוֹר, מַצִּלֵהוּ מִיָּד אֶחָיו,
וּכְאִלּוּ הוּא יְהוּדָה, הַמּוֹכֵר אָחִיו,
וּכְאִלּוּ הוּא שִׁמְעוֹן,
וְלֵוִי,
וְדָן,
וְנַפְתָּלִי,
וְגַד,
וְאַשֵּׁר,
וְיִשָּׂשכָר,
וּזְבוּלוּן,
וּבִנְיָמִין,
הַטּוֹבֵל כֻּתֹּנֶת פַּסִים בְּדָּם לֹא לָהּ,
וּכְאִלּוּ הוּא יַעֲקֹב – הוּא יִשְׂרָאֵל – הַקּוֹרֵעַ שִׂמְלָתוֹ וַיֵּבְךְּ,
וַיֵּבְךְּ.



