דברים לזכרה של גלית סעדה-אופיר

רק לפני שבועיים אכלתי צהריים עם גלית בקפטריה בבניין נפתלי באוניברסיטת תל-אביב. דיברנו הרבה על תוכניות לעתיד. היא סיפרה לי באופטימיות רבה על הסיכויים שלה לקבלת משרה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, על הקורסים שהיא אמורה ללמד בסמסטר ב`, היא סיפרה לי על המאמרים שהיא פירסמה ועל אלו שנמצאים בתהליך, דיברנו על החוויות מהשהות באוניברסיטת טורונטו. העסיק אותה באותם ימים מציאת מטפלת לתאומים שיוולדו ואיך יקבל הילד הראשון את התוספת החדשה. כל כך מאושרת הייתה באימהות שחיכתה לה כל כך הרבה שנים. היא סיפרה לי על ההחלטה של משה, בן זוגה, להשהות את כתיבת הדוקטורט על מנת לטפל בילדים. קבענו שנלך עם הילדים לגן חיות אחרי הלידה ואולי גם נפגש בגן משחקים אחר הצהריים. כרגיל התעניינה במחקר שלי, והציעה לעזור כפי שעשתה בעבר במקרים רבים.  מי היה מאמין שזו תהיה הפגישה האחרונה שלנו.

גלית הייתה חברה, מורה, שותפה לדרך ומודל לחיקוי. היא הייתה בשיא העשייה האקדמית שלה. אחרי פוסט דוקטורט בטורנטו וקבלת מלגת ות”ת באוניברסיטת תל-אביב. העשייה האקדמית שלה התאפיינה בשילוב נדיר בין מצויינות אקדמית ומחקרית ובין מעורבות חברתית ופוליטית. היא הייתה מרצה אהודה ובולטת והייתה ידועה ביחס האישי והחם שנתנה לכל סטודנט. המחויבות שלה לשוליים החברתיים והתרבותיים  השפיעה על המחקר וההוראה שלה. המחקר שלה על צמיחת להקות הרוק בשדרות הוא ללא ספק המחקר החשוב ביותר על מוסיקה, מרחב ואתניות שנכתב בהקשר הישראלי. מאמר שמבוסס על המחקר פורסם בכתב עת אקדמי יוקרתי וזכה להדים רבים בשיח הציבורי והאקדמי בישראל.  עבודת הדוקטורט שלה שכותרתה “האוניברסיטה העברית כזירת פעילות סטודנטיאלית” הוגשה בשנת 2007 באוניברסיטה העברית.

גלית, במהלך שנות ההוראה באוניברסיטה העברית ובמכללות, ליוותה סטודנטים רבים בצעדיהם הראשונים באקדמיה. ביחס אישי ובהקניית כלים לחשיבה ביקורתית היא עודדה סטודנטים, במיוחד מהפריפריה, לכתיבה מחקרית ולתארים מתקדמים. סטודנטים רבים סיפרו לי שהשיעורים שלה שינו את תפישת עולמם והניעו אותם לעשייה חברתית ולכתיבה אקדמית ביקורתית. 

לצד הפעילות האקדמית הפורייה היא הייתה מעורבת מיומה הראשון באוניברסיטה העברית בפעילות חברתית ופוליטית. היא הייתה חברה פעילה בארגונים חברתיים רבים במהלך השנים: פעילי ציבור, צ”ח-צדק חברתי, אייס”ף, ממזרח שמש,”אחותי” ועוד. הזהות שלה כאישה מזרחית שגדלה באשקלון הניעה אותה בפעילות שלה לשיוויון וצדק חברתי.

קשה מאוד לכתוב על גלית בלשון עבר, הכל עוד מוקדם מדיי וקשה מאוד לעכל את הכאב והאובדן העצום. יהי זכרה ברוך.