דבר הממונה, עשירים מסכנים, וזקנים

מערכת המס בישראל עוברת שינויים מפליגים, מצד אחד מבטלים פטורים רבים שהיו נהוגים, ומן הצד השני מקטינים את שיעורי מס ההכנסה. הטיעון הוא שבמקום לתת פטורים לבעלי אינטרסים צרים מפחיתים מס למען האינטרס הציבורי.

וכך כותב הממונה על הכנסות המדינה: “אין מקום לראות בביטולי הפטורים מהלך מנוגד להורדת שיעורי המס. הפחתות שיעורי המסים מתייחסות לכלל הציבור, מקטינות את העלמות המס, מגבירות את התמריץ לעבוד ומקדמות את יכולתה של ישראל להתמודד בתחרות הגלובאלית. כנגד זאת, הקלות מס מיטיבות בעיקר עם מגזרים ספציפיים ולעתים אף עם קבוצות לחץ שהשיגו לעצמן תנאי מיסוי חריגים. צמצום הפטורים לא מקזז את האפקט החיובי של הורדות המסים, אלא מחזק אותו ותורם להפיכת מערכת המס ליעילה יותר”. מהו אותו אינטרס ציבורי ומיהם האינטרסנטים, בטבלה המצורפת למאמר נמצא שנטולי יכולת ונכים זמניים (ביטול פטור של 350 מליון שקל) ועובדי משמרות (ביטול פטור של 170 מיליון)  הם קבוצות לחץ אינטרסנטיות. לעומת זאת החזרת התקרה לתשלומי הביטוח הלאומי למי ששכרו פי ארבע מהשכר הממוצע זו דאגה לאינטרס ציבורי. אנחנו כבר צריכים ללמוד שהאינטרס הציבורי הוא האינטרס של משתכרי השכר הגבוה ובעלי ההון כל הייתר הם אינטרסנטים.~

בנוסף נמצא שעלות הטבות המס, שרובן הגדול, מגיע בדרך פלאית לבעלי השכר הגבוה במדינה הוא מעל ל-13 מיליארד שקל גם אחרי ביטול הפטורים לאינטרסנטים. כך שכדי לעמוד ביעדי הגירעון יש לקצץ את הסכום זה מן התקציב. זה אינו מבלבל את הממונה האמור שכותב: “בסופו של דבר, הבחירה היא בין מתן הטבות יתר לקבוצה מצומצמת של נהנים לבין מתן שירותי חינוך, רווחה ובריאות לכלל תושבי ישראל והתאמת מערכת המסים וכלכלת ישראל לתחרות העולמית בעידן הגלובליזציה”.  לא ידעתי שיושבים באוצר אבירי החינוך, הרווחה והבריאות. עד עתה הם הוכיחו שמה שמדאיג אותם הוא מצב חשבון הבנק של המסכנים שמשתכרים שכר גבוה. לא ראיתי שביטול הפטורים והכסף הנחסך מושקע באף אחד מהתחומים שהזכיר הממונה, אבל זה יפה להזכיר זאת גם אם זה עומד בניגוד למדיניות הקיצוצים של האוצר.  למה לא לספר סיפורים שישמעו טוב גם אם אין בהם אמת. מי שרוצה להתעדכן במצבם המסכן של העשירים כדאי שיקרה מאמר שפורסם ב-NRG  שם נטען שלהיות עשיר זה כואב ויקר, ולא פלא שיש להטיב עימם כדי שלא יסבלו. והזקנים המחכים עד בוש למימון סיעודי יכולים לחכות.