מתוך דו”ח אי הצדק הסביבתי לשנת 2007 (עורכת: כרמית לובנוב).
צדק סביבתי במרחב האורבאני בישראל:
מדינת ישראל, שרק לאחרונה התבשרה על החלטת ארגון 30 המדינות המפותחות (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח ה- OECD) לקבלה במעמד של מדינה חברה, מאופיינת בתופעות המזוהות עם מדינות עולם שלישי כהעדר מים זורמים בישובי הבדואים בנגב ובגליל, ניתוקי מים בכפרים ובשכונות עירוניות, העדר תחבורה ציבורית בכפרי הגליל המהווה חסם בפני הצטרפות נשים למעגל התעסוקה ועוד. עפ”י הדו”ח, בניגוד למדינות אירופאיות, שם שיתוף הציבור הוא הליך סטנדרטי מקובל ברמות התכנון השונות ומיושם דרך מנגנונים שונים, ישראל עדיין נמצאת הרחק מאחור בנושא שיתוף הציבור בהליכי תכנון.
בין הנתונים המרכזיים העולים מתמונת המצב שמציג דו“ח הצדק הסביבתי במרחב העירוני בישראל 2007 :
· פערים גדולים בסביבות המגורים בתל אביב-יפו. לדוגמא: בצפון העיר, בשכונות רבות קיימים 15 מ”ר של שטח ירוק לתושב, לעומת שכונות הדרום בהן הממוצע הינו בין 0 ל-4 מ”ר לתושב. בנושא חשיפה לזיהומים סביבתיים ורעש: בדרום ת”א וביפו קיימות רמות רעש גבוהות במיוחד המגיעות עד ל-75 דציבלים באזורי מגורים, ב-50% יותר מהמותר בחוק. בין גורמי הרעש הבולטים: התחנה המרכזית, נתיבי איילון, נתיבי טיסה, בתי מלאכה ועוד.
· בכ-70% מהיישובים הערביים לא מוסדרת מערכת הביוב.
· למרות דיווחים על עלייה משמעותית בתחלואה בסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית, דו”ח משרד הבריאות על מיפוי הסרטן בישראל (2005) לא מתייחס לאוכלוסיה זו כלל.
· כ- 70%מהילדים שנפגעים בתאונות בסביבת מגוריהם הינם ערבים. ממצאי הדו”ח שפורסם בעניין מיוחסים למגוון רחב של גורמים סביבתיים, כלכלים ומשפחתיים, ובהם נגישות לשירותי הרפואה.
· ניתוק יישובים שלמים מרשת המים למשך 3 ו-4 ימים בשל אי הסדרת חוב של הרשות המקומית למקורות.
· לאורך כל גבולו העירוני של כביש גהה מצוי קיר אקוסטי, למעט בקטע כביש הסמוך לשכונה החרדית נווה-אחיעזר, שם בולט היעדרו של קיר אקוסטי, דבר הגורם למטרדי רעש קשים לתושבים.
· מוסכים ומשחטות רכב הם חלק מהנוף בשכונות המגורים בבני ברק ובשכונות הערביות ברמלה ובעכו.
· חסר מידע מהימן ומדויק לגבי נתונים בסיסיים בתחום הדיור – לרבות מספרם האמיתי של מחוסרי הדיור בישראל, אחוז בעלי הבתים בישראל, מספר המפונים מדירות מדי שנה – ומאידך, לא קיימת תפיסה כוללת של מדיניות דיור נכונה לישראל. בהיעדר מידע מלא ומהימן, קשה לסמן את הבעיות באופן מדויק וממילא קשה להציע פתרונות כוללים.
לקריאת הדו”ח המלא (106 עמודים בעברית) לחצו כאן.