מזה שלושה ימים מושבתים הלימודים באוניברסיטה הפתוחה. מדובר בשביתה כללית ראשונה מסוגה במוסד שהנו האוניברסיטה הגדולה ביותר בישראל.
למעלה מארבעים אלף סטודנטים לומדים בה, וכ1200 אנשי סגל הוראה מלווים אותם בלימודיהם.
באוניברסיטה הגדולה בישראל אין הסכם קיבוצי לעובדים, אין הכרה במעמדו של ארגון העובדים שבו חברים מרבית העובדים ושבאמצעותו בחרו להתאגד – “כוח לעובדים”, ואין רצף תעסוקתי למרבית סגל ההוראה.
אני מנחה באוניברסיטה הפתוחה, כמוני יש מאות ברחבי הארץ. אנו מעבירים את חומר הלימוד, בודקים מטלות, בודקים מבחנים, אנו הכתובת של הסטודנט ואנו פני האוניברסיטה הפתוחה בעבורו.
אני ושאר המנחים מועסקים על בסיס סמסטריאלי. אני מועסק לארבעה חודשים בכל פעם באמצעות חוזה תקופתי. אין לי אפשרות לדעת אם תהיה לי עבודה בעוד כמה חודשים. איני יכול להיות בטוח בהיקף המשרה העתידי שלי, אין לי צבירת זכויות סוציאליות, ואם הייתי משתכנע לחתום על הסדר פנסיה שהוצע ע”י האוניברסיטה הייתי מוצא שאני משלם לקרן הפנסיה גם את חלק המעביד.
השכר של המנחים באו”פ לא עודכן למעלה מעשור.
גם חלקם של מרכזי ההוראה שאמונים הן על ההוראה והן על ניהולה האקדמי לא שפר עליהם.
הם מועסקים בכל פעם לשנה אחת, רבים מהם בחלקיות משרה שנקבעת עפ”י כללים דרקוניים, עד לרמה שפחות שני סטודנטים שנרשמים לקורס גוררים הורדה מחצי משרה לשליש משרה.
היינו מצפים שמוסד אקדמי שמקפיד בכבודו ובמעמדו לצד האוניברסיטאות האחרות בישראל, ינהג כמנהגן וימסד את יחסיו עם עובדיו במסגרת הסכם קיבוצי.
לא די בזו שהנהלת האוניברסיטה הפתוחה ממשיכה בהעסקה הפוגענית כלפי עובדיה, אלא שהיא גם לא בוחלת באמצעים על מנת להתנכל להתארגנותם.
החל מדחיית פתיחת המו”מ בחודשיים, המשך בניסיון להשפיע על אוניברסיטת תל אביב על מנת שזו תביא להפסקת ייצוגנו ע”י הקליניקה המשפטית שבה וכלה בניסיונות השפעה על חברי סגל על מנת שלא יצטרפו להתארגנות.
השביתה שהחלה השבוע מתקיימת בכל רחבי הארץ. ניסיונות של הנהלת האוניברסיטה ושל אנשי סגל מתוכה להלך אימים על מנחות ומנחים הביאו למספר מועט של ניסיות להפר את השביתה, ניסיונות אשר הסתיימו בהפסקת השיעורים ע”י צוותי אכיפה שפעלו כחוק.
התגייסות מדהימה של חברי הארגון בכל רחבי הארץ הביאה לכך שהשביתה נשמרת למרות שהמתקפה על הארגון וחבריו מצד האוניברסיטה רק התעצמה.
האוניברסיטה בחרה לשלוח מכתבים מאיימים מעורכי דין לחברים במשמרות המחאה והאכיפה, בפניה למנחים ולמרכזי ההוראה בדרישה לדעת מי שובת ומי לא, ובהפצת שמועות ודיסאינפורמציה לגבי המו”מ ולגבי היקף השביתה, עד לרמה בה במרכז לימוד שומם ומושבת לחלוטין יושבים טלפנים ומנסים לשכנע את העובדים להגיע בטענה ש”כל האחרים שובתים”.
הגדילה לעשות האוניברסיטה אמש כאשר פנתה בדוא”ל לסטודנטים ועודדה אותם לפנות למנחים שלהם ובכך פגעה בפרטיותם ויצרה הטרדה כאשר הסטודנטים – בתום לב – טלפנו למנחים שלהם “כי כך כתבו לנו בדוא”ל”.
הנהלת האוניברסיטה הפתוחה חייבת לראות את הכתובת על הקיר.
אל לה להיתלות כאוחזת בקש באותם בודדים אשר השתכנעו לבוא ללמד בשל איומים או חרדות כלכליות.
הרוב המוחלט, המכריע, הגדול של סגל ההוראה שובת ללא צורך בשכנוע או אכיפה.
הציבור הזה שבע מרורים ושקרים, שבע הבטחות ריקות. לציבור הזה לא נותר מה להפסיד.
אנו דורשים את שיפור התנאים שלנו – כולנו, מנחים ומרכזי הוראה כאחד.
אנו דורשים שתנאים משופרים אלו יעוגנו בהסכם קיבוצי כמקובל בכל האוניברסיטאות האחרות בארץ.
ארגון סגל ההוראה באו”פ שהוא סניף האוניברסיטה הפתוחה בארגון “כוח לעובדים” אינו אפיזודה חולפת.
אנו נחושים ומאוחדים ויכולים לכל האתגרים והקשיים שמציבה בפנינו ההנהלה .
ויחד עם זאת אנו נכונים להמשך המו”מ על מנת להגיע להסכם קיבוצי שימסד את תנאינו ויהפוך את האוניברסיטה הפתוחה למקום שאינו רק מקום מעולה ללמוד בו – אלא גם מקום טוב והוגן לעבוד בו.
לפרטים נוספים ולעדכונים שוטפים אתם מוזמנים לאתר ארגון סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה
שרון לוזון הנו חבר נציגות ארגון סגל ההוראה באו”פ
וחבר אסיפת הנציגים של ארגון “כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי”