האופק העגום של המורות והמורים

הסכם של ראיס ויישום רפורמת דוברת בשיטת הסלאמי<StrippedTag/FONT>

בפעם הקודמת שכתבתי באתר היה על “ראיס”, החותם הסכם קיבוצי חדש עם המעסיקים, חברות כח האדם והאוצר, בלי לשתף או אפילו לשאול אף אחד מעובדי הקבלן.<StrippedTag/FONT>

והנה, נראה שלא רק בהסתדרות החדשה נחתמים הסכמים של ראיסים, אלא גם בהסתדרות המורים, שנמצאת קרוב מאוד לבית ההסתדרות החדשה. <StrippedTag/FONT>הסכם העבודה שנחתם<StrippedTag/FONT> אתמול, המכונה “רפורמת אופק חדש”, כמו ההסכם הקודם שנחתם על ידם, הוא סודי. מעניין איך יסבירו המורות לאזרחות את תכני ההסכם לתלמידיהן. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

למורות ולמורים, אלו שההסכם חל עליהן וקובע את תנאי עבודתן לא הייתה ההזדמנות להצביע בעדו או נגדו, לשמוע דעות בעד ונגד, או להציע תיקונים משלהם. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

ההתייחסות אל העובדות והעובדים היא כאל ילדים קטנים הזקוקים למבוגר אחראי שידאג להם. המורות והמורים הם בגדר עדר שבו לאף כבש אסור לפעות. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

כל מי <StrippedTag/FONT>שיציץ בהסכם הקודם<StrippedTag/FONT> יבחין בעובדה שהמורים נמצאים על המסלול המהיר להפיכתם לעובדי קבלן. אם זה בחלק ד` של ההסכם הדן בגמישות במבנה ההעסקה, או בעובדה שמנהל בית הספר הולך לדמות למנכ”ל במגזר העסקי עם אחריות בנושאים פיננסיים תקציביים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

שרת החינוך הנוכחית מדברת על החינוך והצורך ליצירת אזרח ביקורתי, אך כמו שאיציק ספורטא ציין בתחילת השבוע, מורות שלא מוכנות לציית בצורה עיוורת לראיס, מורות העונות להגדרה המילונית של “אזרח ביקורתי”, סובלות ויסבלו מחיסול חשבונות, תביעות סרק, הפחדות וכו`.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

יולי תמיר כקבלנית הביצוע של אורי יוגב ביבי נתניהו ולימור לבנת

רבים לא יודעים זאת, אבל רפורמת דוברת כבר הייתה כתובה עוד לפני שחבריה התכנסו לישיבה הראשונה. היו שמועות על פרישתה של רות גביזון מהוועדה לאחר שהיא הבינה שאין טעם בהשתתפותה. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בכנס קיסריה 2003, כמה חודשים לפני הקמתה של ועדת דוברת, אחד מניירות העמדה היה “<StrippedTag/FONT>הצעה לארגון מחדש של החינוך הציבורי בישראל על בסיס ביזור ואיזור<StrippedTag/FONT>” <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>אין הרבה הבדלים בין החוברת הזו לדוח דוברת.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

הנה כמה מהמטרות העיקריות המצוינות בחוברת: הגברת יעילות הניהול וניצול המשאבים, העברת האחריות התקציבית-פיננסית מהמרכז לאזור הגאוגרפי-מקומי, העצמת השליטה המקומית על ידי ביטול רגולציות, החדרה של מנגנוני שוק ותחרות למערכת החינוך, האצת תהליכי פיתוח כלכלי ומוסדות מודרניים עידוד תהליכים של דמוקרטיזציה ונטרול מרכזי כוח, כגון איגודי עובדים של מורים. הצעה זו דומה מאוד להצעות דוח דוברת, הכולל התייחסות למרכזי חינוך אזוריים וכו`. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בחמש השנים שלאחר מכן סבלה מערכת החינוך מ-17 קיצוצים שונים, שסכומן הגיע למיליארדים רבים. זה השלב הראשון בשיטת של משרד האוצר, להוביל תהליכי כלכלת שוק חופשי. קודם יש להרעיב את המערכת, לקצץ, ואז פתאום לדבר על הצורך ברפורמה או בהפרטה- כך כשזה נוגע למערכות הרווחה, הבריאות, חשמל, בתי סוהר ובמקרים רבים נוספים אחרים. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

אורי יוגב, ראש אגף תקציבים בתקופת נתניהו, אמר בסיום תפקידו כי הוא רואה באי הצלחת שבירת ארגוני המורים את כישלון. אבל במקום שבו הוא וחבריו נכשלו הצליחה יולי תמיר ויוסי וסרמן. נערי האוצר, שהיו אגב הגורם העיקרי לאי ביצועו של דוח דוברת, מנסים להעביר את החלקים ברפורמה בשיטת הסלאמי, חלק אחרי חלק.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

הרי אף אחד לא חולק על הצורך בהעלאת השכר של המורים, אבל כדי שהאוצר יהיה מוכן להעלאת השכר, הוא רוצה לסחוט ויתורים בצורת יישום שיטת הניהול העיסקי בבתי ספר ויצירת גמישות במבנה ההעסקה של מורים. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

במישור העקרוני-ערכי, המסר הוא שמנגנון השוק הוא המנגנון הכי יעיל. הנה כמה דברים של וורן באפט, האיש שנחשב למומחה של השוק החופשי: ” באפט חש שמיסוי פרוגרסיבי לוקח בחשבון שהכישורים של חלק מהאנשים, כמו שלו, מאוד מוערכים בשוק החופשי, בזמן שהכישורים של אחרים, מוערכים בחסר, שלא בצדק לדעתו, כמו שהתבטא בתוכנית טלויזיה ” אם אתה מורה מעולה, העולם לא ישלם הרבה עבור כך. אם את אחות מצויינת, העולם הזה לא ישלם הרבה עבור כך…”<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

האם זה מפתיע מישהו שנוצר מחסור חמור במורים? מורה יכולה לחלום על שכר לשעה כמו אינסטלטור, אבל כנראה שלתפקיד של האינסטלטור יש חשיבות רבה יותר בעינינו.  <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

נערי האוצר ושותפיהם במגזר העסקי ובתקשורת, רוצים ליצור את המשוואה הבאה:קפיטליזם+חופש+תחרות=דמוקרטיה, והאיגודים מקצועיים הם מחסום ובעייה לדמוקרטיה.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

אין שקר יותר גדול מהדבר הזה. הניהול העסקי המודרני הוא הדומה ביותר לדיקטטורה, שבה הדיקטטור והחבורה הקרובה אליו חיים חיי שפע על חשבון הרבה עבדים חסרי חופש התארגנות וחופש ביטוי. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>אנחנו חיים בדמוקרטיה, בעיקר בזכות מאבקיהם של איגודים המקצועיים, מאבקיהן של נשים ומאבקיהן של קבוצות מדוכאות אחרות, שנלחמו עבור זכות ההצבעה והזכות לאזרחות דמוקרטית. אגב, ניסיתי לחפש התייחסות לכך בספר האזרחות שלומדים תלמידי ישראל, ולא מצאתי שום אזכור לכך. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

יחסי ציבור ושטיפת מוח בתחליף לדיון דמוקרטי<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

כחלק מתהליכי הפקת הלקחים הסקת המסקנות של האוצר ומשרד החינוך מנסיונות קודמים הם החלו בימים האחרונים במסע יחסי ציבור שנועד למכור לנו את הרפורמה, אם זה ע”י שימוש במספרים גדולים כמו ” מקציבים 4.8 מיליארד שקל לבינוי כיתות” ו”הסכם שכר שיעלה 5.5 מיליארד שקל” או “ברפורמה יושקעו 7.5 מילארד שקל” (למרות שלא הייתי הכי טוב בחשבון, המספרים האלו לא מתחברים), או שימוש במסע פרסום טלויזיוני, ובאוטובוס של יולי.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT> <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בימים הקרובים, האוטובוס יגיע למקומות הבאים<StrippedTag/FONT> כיוון שמונעים מהמורות והמורים שמתנגדים להסכם את החירות להביע את דעתם ראוי להיות שם.<StrippedTag/FONT>

לפרטים על ההסכם <StrippedTag/FONT>מומלץ מאוד לבקר באתר שהכינו המורות המתנגדות להסכם<StrippedTag/FONT>.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

מצורף מכתב שנשלח אתמול על ידי מורות ומורים ליוסי וסרמן, מזכ”ל הסתדרות המורים, הדורש ממנו להמנע מחתימה על ההסכם הקיבוצי ליישום רפורמת “אופק חדש”.<StrippedTag/FONT>

18 ביוני 2008<StrippedTag/FONT>

לכבוד <StrippedTag/FONT>

מר יוסי וסרמן, מזכ”ל <StrippedTag/FONT>

הסתדרות המורים בישראל<StrippedTag/FONT>

באמצעות פקס 03-6922928<StrippedTag/FONT>

אדון נכבד,<StrippedTag/FONT>

הנדון: חתימה על הסכם אופק חדש<StrippedTag/FONT>

אנו, המורים החתומים על עצומה ודרישה זו, פונים אליך בדרישה להימנע מחתימה על הסכם “אופק חדש”, והכל כמפורט להלן:<StrippedTag/FONT>

1.<StrippedTag/FONT>             <StrippedTag/FONT>כפי הידוע, הנך מתעתד לחתום – בשם הסתדרות המורים – על הסכם קיבוצי ליישום הרפורמה במערכת החינוך, הידוע כהסכם “אופק חדש”.<StrippedTag/FONT>

2.<StrippedTag/FONT>             <StrippedTag/FONT>במשך חודשים ארוכים, מחינו בכל כוחנו על כוונתך לחתום על הסכם “אופק חדש”, משום שלדעתנו אין בו שום “אופק” מבחינת המורים, הוא מקפח באופן קשה וחמור את זכויותינו, פוגע בעתידנו המקצועי ובעתיד החינוך במדינת ישראל.<StrippedTag/FONT>

3.<StrippedTag/FONT>             <StrippedTag/FONT>אך לשווא – כל מחאותינו הושתקו על ידך ועל ידי יתר המעורבים במו”מ לחתימה על הסכם, תוך נקיטה באמצעים פסולים ותוך התעלמות בוטה והפגנתית מרצונם של המורים, אותם הינך מחויב לייצג נאמנה מתוקף תפקידך.<StrippedTag/FONT>

4.<StrippedTag/FONT>             <StrippedTag/FONT>בנוסף, נמנעת מגלות את תוכן ההסכם לציבור המורים.<StrippedTag/FONT>

5.<StrippedTag/FONT>             <StrippedTag/FONT>אשר על כן, והואיל ולגישתנו פוגע הסכם “אופק חדש” באופן מהותי בזכויות עובדי ההוראה, הנך נדרש בזאת להימנע מחתימה על הסכם “אופק חדש”. היה ותחתום על הסכם זה ו/או כל הסכם אחר שעניינו הרפורמה במערכת החינוך, לא יהיה בידנו אלא לראות בכך ייצוג בלתי הולם<StrippedTag/FONT>, והמשתמע מכך – נקיטת הליכים משפטיים נגדך ונגד הסתדרות המורים, לרבות פיצוי בגין כל נזק שעלול להגרם לכל אחד מן המורים.<StrippedTag/FONT>

לפיכך אנחנו דורשים ממך שלא לחתום על הסכם “אופק חדש” ולהמנע מכל חתימה בנדון.<StrippedTag/FONT>

העתקים: <StrippedTag/FONT>

ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט באמצעות פקס 02-6706161<StrippedTag/FONT>

שרת החינוך, פרופ` יולי תמיר  <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>באמצעות פקס 02-5602330<StrippedTag/FONT>

שר האוצר, מר  <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>רוני בראון באמצעות פקס 02-5317200<StrippedTag/FONT>

חברי הנהלת הסתדרות המורים באמצעות פקס- 03-6922928<StrippedTag/FONT>