• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

האם ומדוע טועים הכלכלנים?

יוסי דהאן

לפני שבועיים כתבנו כאן על מאמרו של הכלכלן פול קרוגמן “מדוע טעו הכלכלנים“, בו הוא ניסה להסביר מדוע כל כך הרבה כלכלנים טעו בחיזוי המשבר הכלכלי העולמי.  כיצד השתלט על הדיסציפלינה הכלכלית עיוורון לעצם אפשרות התרחשות כשלון קטסטרופאלי בכלכלת השוק  ועל חלק מהנחות היסוד המופרכות של הזרם המרכזי של הכלכלה. John Cochrane, כלכלן מאוניברסיטת שיקגו ואחד ממושאי של קרוגמן משיב באריכות ובזעם לביקורות שלו במאמר “כיצד טעה קרוגמן”.

קרוגמן משיב למבקריו. באתר Salon אנדרו ליאונרד מסכם בסיכום ביניים את ההתגוששות המעניינת הזו על מצב הדיסציפלינה הכלכלית.

אחד ממושאי הביקורת הכלכליים שהפך מרכזי לאחרונה הוא התוצר המקומי הגולמי GDP, המדד המרכזי המודד את הפעילות הכלכלית במשק, מדד זה מציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים במהלך תקופה נתונה. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי מינה ועדה של כלכלנים בעלי שם לבחון את המדד ולהמליץ בפניו האם יש דרך אחרת לבחון את מצבן של הכלכלה והחברה – Commission on the Measurement of Economic Performance and Social Progress, בראש הועדה עמד ג’וזף שטיגליץ, והיא כללה כלכלנים נוספים כאמרטיה סן, דניאל כהנמן וקנת ארו, כולם חתני פרס נובל לכלכלה לקריאת הדו”ח המלא לחצו כאן

הועדה המליצה לשנות את הדגש משיטה המעמידה במרכזה את הייצור, לשיטה המעמידה במרכזה את הרווחה הנוכחית של בני אדם ורווחה של דורות עתידיים, רווחה החייבת להתבסס על פיתוח בר קיימא.

הועדה ממליצה שממשלות יבדקו גם את תחושותיהם הסובייקטיביות של בני אדם אודות איכות החיים שלהם, איכות חיים שהיא מורכבת ובעלת מימדים מגוונים. לדעת הוועדה מימדים מורכבים אלו של רווחה צריכים לכלול:

א.      סטנדרטים חומריים של רמת חיים (הכנסה, צריכה ועושר)

ב.       בריאות

ג.        חינוך

ד.       פעילויות אישיות כולל עבודה

ה.      השתתפות פוליטית ואופי הממשליות

ו.        קשרים ויחסים חברתיים

ז.        סביבה (התנאים הקיימים ותנאים עתידיים)

ח.      חוסר ביטחון הנובע מתנאים כלכליים ותנאים פיסיים.

כפי שכותב שטיגליץ במאמר ב”גארדיאן”, קשה להמעיט בחשיבות מדד מרכזי כמו ה GDP, כיוון שמה שאנחנו מודדים קובע איזו מדיניות נאמץ. אם יש לנו מדדים גרועים כגון התוצר המקומי הגולמי (GDP), אזי הגדלתו עלולה להביא למשל לירידה ברמת החיים שלנו. ה GDP הוא המדד המרכזי לבחינת צמיחתה של הכלכלה ומצבה של החברה, אולם קיימים מצבים שהגדלת ה GDP דווקא פוגעת ברווחה הכללית ובסביבה. קיימים לא מעט ליקויים נוספים במדד זה. כמו אי התייחסות לאי שוויון בחברה, כך למשל ההכנסה של מספר בנקאים יכולה לגדול באופן דרמטי בעוד ההכנסה של רבים מאיתנו יכולה לרדת, דבר שלא יבוא לידי ביטוי במדד האמור לציין את הרווחה הכללית של החברה. לדיון מעניין במסמך ומסקנות הוועדה לחצו כאן.

Eric Zencey  במאמר ארוך ב”ניו יורק טיימס” מכנה את ה GDP  אחד המדדים הטפשיים ביותר שמן הראוי שיושלך לערימת הגרוטאות של ההיסטוריה. מדד זה אינו מודד פעילות רבה שיש לה ערך כלכלי, כך למשל הוא אינו מודד עבודת התנדבות, עבודות בית שלא זוכות בשכר כגון נקיונות בישול וגידול ילדים. כמו כן המדד לא לוקח בחשבון גורמים שמייצרים ערך כלכלי שמקורם אינו בשוק, למשל הטבע. כך למשל אם אתה מייבש את בגדיך בשמש, הפעילות הזו היא חינם והיא לא מופיעה בחישוב הכלכלי של המדד, אולם אם אתה שם את הבגדים במייבש, אתה עושה שימוש באנרגיה, ועל ידי כך מזהם את האוויר, פעילות מזיקה זו תופיע במדד כפעילות כלכלית המעלה אותו. בדרך כלל, כל החלפה של שירותי הון-טבע (כגון ייבוש בגדים, טיהור מים, בקרת שטפונות) בשירותי הון (כגון מייבש כביסה, סכרים) היא החלפה גרועה, אולם במדד היא מופיעה כחליפין טובים. כך למשל הוריקן קתרינה גרם לנזקים של 82 ביליון דולר, ושיקום הנזקים הללו גרם ל GDP לעלות, חלק מהשיקום אכן מהווה שיפור לעומת המצב הקודם, אולם רוב השיקום לא גרם לאוכולוסיה לשפר את מצבה לעומת המצב לפני התרחשות ההוריקן, ובמקרים מסוימים אף החמיר את מצבם של הנפגעים. כך למשל הרס רצועת האדמה שהגנה על ניו אורליאנס על מנת, בין היתר, להקים מתקנים לקידוחי נפט, לא הופיעה בטור השלילי של המדד. אם אנחנו לא מחשבים את המערכות הסביבתיות כמערכות התורמות לרווחה שלנו, אזי ההרס שלהן הפוגע ברווחתינו לא מופיע כמחיר שאנחנו משלמים וכתוצאה מכך אנחנו לא מאמצים מדיניות המונעת הרס כזה. אימוץ מדד פגום כזה של פעילות כלכלית גורם לכך שאנחנו מאמצים מדיניויות טפשיות המעלות אותו. במובן זה אנחנו עושים את הטעות של התייחסות למכשיר לייצוג המציאות כאל המציאות עצמה, אנו מתייחסים למפה כאילו היא השטח הגיאוגרפי שאותו היא מייצגת.

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: