הבורסה החזקה ביותר בעולם

ב”הארץ” מופיעה הבוקר כותרת שמלמדת על ביזה ממסדית ומאורגנת של מדינת ישראל את הפלסטינים. בכתבה מופיעה גרסה מעודנת יותר של משרד האוצר ולפיה ישראל דווקא גילתה נדיבות ביחס לפלסטינים ולא בזזה את רכושם הקולקטיבי בניגוד לחוק הבינלאומי. אולם, אפילו אם מקבלים את הגרסה הקלה לכאורה של משרד האוצר ואין מדובר במקרה נוסף של ביזה ממסדית ומאורגנת של פלסטינים על ידי מדינת ישראל, מסתבר פעם נוספת שהשטחים הפלסטינים אינם נתפסים בעיני מדינת ישראל שטחים נפרדים מבחינה כלכלית. בניגוד לחוק הבינלאומי ובדומה להתנהלות של מדינות קולוניאליות אחרות, ההכנסות מהשטחים הפלסטינים הכבושים נכנסות לקופת המדינה כאילו השטחים היו רכוש המדינה, והמדינה על פי קריטריונים משלה מחליטה להשקיע כספים מקופת המדינה בשטחים הללו.

לכן, שוב עולה השאלה, מדוע האינדיקטורים שבוחנים את מצב הכלכלה והחברה הישראלית מתעלמים לחלוטין ממצב הכלכלה והחברה בשטחים הפלסטינים. במשך מרבית שנות המדינה (43 מתוך 62) הכלכלה הפלסטינית אינה פועלת באופן עצמאי או נפרד מהכלכלה הישראלית. הפלסטינית מוכלת בישראלית, מוגבלת על ידה, מתקשרת עם העולם החיצון אך ורק דרך הישראלית…

לכן, שוב עולה השאלה שאליה צריכים להידרש כלכלנים, מהו מדד אי השוויון הנכון לגבי ישראל דה-פקטו? מהי רמת העוני בישראל דה-פקטו? מהי רמת האבטלה בישראל דה-פקטו?

ובינתיים, אחרי שהתבשרנו לפני זמן מה שהשקל הוא המטבע החזק ביותר בעולם, ואחרי שהתבשרנו שישראל תתקבל בקרוב לבטח ל- OECD, סדרת כתבות בדה מרקר של היום מוכתרת בכותרת – “הבורסה (בתל אביב) החזקה ביותר בעולם.” לא פחות ולא יותר.

אבל, אם מצבו המזעזע של המשק הפלסטיני הוא חלק בלתי נפרד מהישגי הכלכלה הישראלית, האומנם הבורסה התל אביבית היא החזקה בעולם? האם זו אינה בורסה שבנויה על כרעי תרנגולת ולא רק בגלל בועות פיננסיות מנותקות מהמציאות?