• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הבעיה היא לא בשיטה אלא בנבחרים

הדיבורים על שינוי שיטת הממשל הם בגדר זריית חול בעיניים. יש לנו שיטת בחירות טובה – טובה לנשים, טובה למיעוטים, טובה לריבוי דעות וטובה לחברה הישראלית. זהבה גלאון סבורה שהשאיפה לשנות את השיטה קשורה ברצון סמוי להשתיק קולות מוחלשים ומגזרים מופלים
זהבה גלאון

בשבוע שעבר התקיים כנס לשינוי שיטת הממשל מטעם שלושת הארגונים הפועלים לשינוי שיטת הממשל בישראל. דוברים בולטים בכנס היו מאיר דגן, אורי דורי, אריק כרמון ופרופ’ אוריאל רייכמן. האם אפשר להניח שיש קשר בין מגדר לבין הדיון על שינוי שיטת הממשל? אפשר, בעיקר משום שהמציאות מוכיחה ששיטת הממשל משפיעה בצורה דרמטית על ייצוג נשים בפוליטיקה, וייצוג נשים בפוליטיקה משפיע בתורו על הצורך בשינוי שיטת הממשל.

בחודשים האחרונים נשמעים בחוזקה קולות הקוראים לשנות את שיטת הממשל בישראל; זהו אפילו התירוץ שהשר שאול מופז השתמש בו כדי להצדיק את כניסתו לממשלת נתניהו, שנעשתה כדי למנוע את מחיקת מפלגתו בבחירות המוקדמות. יש שלל רעיונות שמסתובבים בשוק של שינוי שיטת הממשל, החל ממעבר לשיטה רובית במקום השיטה היחסית, עבור בהעלאה חריפה של אחוז החסימה וכלה ביצירת משטר נשיאותי.

שני דברים משותפים לכל היוזמות הללו: הן כולן ניזומות על ידי גברים, לרוב מהממסד הבטחוני-צבאי, וכולן מקדשות את היציבות והמשילות, וגורסות שיש לעשות הכל כדי להשיג אותן.

הרשו לי להשתמש במילים מתאימות יותר: מדובר בפטרונות, בחתירה להגמוניה רעיונית וברצון סמוי להשתיק קולות מוחלשים ומגזרים מופלים בחסות מזוייפת של ממלכתיות. מי שמבקש למחוק מפלגות מהכנסת מבקש גם למחוק אידיאולוגיות. מי שמבקש לייצר מפלגות גדולות מבקש גם להדיר מהן נשים, יוצאי אתיופיה וחברים בקהילה הגאה. מי שמבקש לקבוע אזורי בחירה רוצה בהכרח למנוע בחירה של חרדים וערבים. אני לא טוענת שזו מטרה מפורשת; אני כן טוענת שחתירה למצב בו בישראל יש מפלגת שלטון עם שישים וחמישה יס-מנים שמרימים את ידיהם על פי רצון המנהיג תוביל בהכרח למצב הזה.

ולכן יש קשר הדוק בין שיטת הממשל לבין ייצוג מגדרי בפוליטיקה. מספר חברות הכנסת בישראל דווקא נמצא בעליה מרשימה. לכנסת הנוכחית נבחרו 21 ח”כיות שהן 17.5% מחברי הכנסת. זהו שיעור נמוך בהשוואה לעולם אבל שיפור דרמטי לעומת הכנסת שכיהנה בזמן ממשלת נתניהו הראשונה, למשל, שבה היו רק תשע נשים, שהן 7.5% בלבד. יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות, אבל זו דרך ששיטת הממשל הנוכחית מאפשרת לצעוד בה. זה לא מפתיע שדווקא כששונתה שיטת הממשל, באותן בחירות שבהן נתניהו נבחר לראשונה, מספר הנשים צנח לשפל: שינויים בשיטת הממשל תמיד באים על חשבון מגזרים מוחלשים.

הגדלת הייצוג המגדרי בישראל צריכה לבוא מעידוד שיבוץ נשים ברשימות לכנסת: במרצ שבראשה אני עומדת 40% מהמקומות ברשימה משוריינים לנשים, ואני חושבת שראוי להגדיל את מימון המפלגות לרשימות שמביאות לידי ביטוי ייצוג הולם לנשים. אך אם נעבור למשל לשיטה הרובנית באמצעות מחוזות, רבות מהנשים הללו כלל לא תוכלנה להיבחר לכנסת. השיטה הנוכחית, היחסית, היא זו שמאפשרת את פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר לייצוג נשים בכנסת. זה לא מפתיע שבשבדיה ובפינלנד, שבהן יש בחירות יחסיות ומספר גדול של מפלגות, אחוז הנשים בפרלמנט הוא הגבוה ביותר במערב (47% ו – 41.5%, בהתאמה), ואילו בארה”ב ובאנגליה, שבהן יש שיטה רובנית, האחוז נמוך בהרבה (20% ו – 25% בערך, בהתאמה). שינוי שיטת הממשל שם תקרת זכוכית על הייצוג של נשים בישראל.

לכן לדעתי הדיבורים על שינוי שיטת הממשל הם זריית חול בעיניים. הבעיה שלנו היא לא השיטה: יש לנו שיטת בחירות טובה – טובה לנשים, טובה למיעוטים, טובה לריבוי דעות וטובה לחברה הישראלית. הבעיה היא לא בשיטה, אלא בנבחרים. חלק נכבד מהקיצונים הגדולים ביותר בישראל נמצאים כיום במפלגות הגדולות: בליכוד, בש”ס ובישראל ביתנו. המפלגות הללו יהיו דומיננטיות יותר תחת כל שינוי מוצע בשיטת הממשל, אבל ש”ס וישראל ביתנו הן מפלגות אנטי-דמוקרטיות. בש”ס מעולם לא שובצה אישה ברשימה ובשתי המפלגות תהליך הרכבת הרשימה הוא דיקטטורי.

מה שאנחנו צריכים זו לא שיטה חדשה אלא נבחרים חדשים. אנחנו צריכים לחזק את כוחה של הכנסת, ולבחור נציגים ראויים יותר שיאפשרו ליצור כבוד כלפי כללי המשחק – כבוד שנעדר ממנו היום. ובעיקר, אנחנו צריכים לקרוא להצבעה מגדרית, שבוחרת במפלגות שיש בהן הרבה נשים, ושהראייה המגדרית טבועה בגנים שלהן. כאלה שלא יפקירו את הנשים בישראל על מזבח האינטרסים הקואליציוניים של המפלגות החרדיות החשוכות. בשביל זה לא צריך לעשות מהפכות: פשוט צריך להצביע נכון בבחירות.

כנראה שיעניין אותך גם: