ההסבר התרבותי של השמאל שהתפכח

מאמר של פיטר ברקוביץ` על הפופולריות של “התנגשות הציביליזציות”, ספרו של סמואל הנטינגטון איש מדע המדינה השמרן מהארוארד, בישראל. (תרגום הספר נעשה באמצעות “מרכז שלם” הימני הממומן על ידי איל הקוסמטיקה, חברו האישי של נתניהו ובעל מניות בערוץ 10 – רון לאודר).

התיזה של הנטיגנטון קובעת,  כי בעתיד לא נחייה, כפי שחלם פרנסיס פוקויאמה במאמרו “קץ ההסטוריה”, במציאות שבה הדמוקרטיה המערבית הקפיטליסטית היא המשטר הכלכלי-פוליטי הדומיננטי, אלא במציאות רווית אלימות, בשנים שיבואו תתחולל מלחמת תרבויות “The West against the rest” כפי שכותב הנטינגטון. ה- Rest זה בעיקר הציביליזציות המסולמית והסינית. להנטיגנגטון אין הרבה דברים טובים לומר על האיסלם, אלא להדגיש שזו ציביליזציה אלימה.

מה שמעניין במאמר של ברקוביץ`, פרופ` לפילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת ג`ורג` מסון בארצות הברית, זו הטענה שהתיזה של הנטינגטון זוכה לפופולריות רבה בישראל, בעיקר בקרב מה שמכונה “השמאל המתון”.  

לאחר מפגש קמפ דיויד, שבו לטענת רבים “דחה ערפאת את הצעתו הנדיבה של אהוד ברק” והחלה האינתיפדה השנייה, אמצו ישראלים מ”השמאל שהתפכח” הסבר תרבותי לסכסוך. ברקוביץ` מצטט את פרופ` יוסי שיין מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב שאומר “שלאחר ה- 11 לספטבר… הרבה ישראלים הבינו שהסכסוך בין ישראלים לפלסטינים אינו רק על גבולות וזכויות אדם, אלא זהו סכסוך עם תרבות מוסלמית אלימה ששוללת את זכות קיומה של ישראל ואת אופיה הדמוקרטי והליברלי מטעמים מוסלמים”.

 בין החברים לכת ההנטיגנטונית בישראל אפשר למצוא, בין היתר, את פרופ` שלמה אבינרי ואת חוקרת תרבות האיסלם עירית לינור.

אגב את ההקדמה למהדורה העברית כתב “מתפכח נצחי” אחר, דן מרגלית.