למנחם בן יש מזל גדול אחד בחיים, הוא אשכנזי!
אילולא היה אשכנזי סביר שמבקרי התרבות (שכולם אשכנזים) היו מטיחים בו שורה ארוכה של כינויים אוריינטליסטים מן הזן הקלאסי: “בבון”; “קוף”; “פרימיטיבי”; “עבריין”; “אלים”; “טעון טיפוח”. בדיוק כמו שהם כינו את יוסי בובליל.
אבל מה שאפשר להטיח במזרחי מאשקלון אי אפשר להטיח במי שמגלם בגופו, התנהגותו וסגנון דיבורו (מה שפייר בורדייה מכנה הביטוס) את המודל האשכנזי הקלאסי.
מנחם בן, המכנה את עצמו “משורר ומבקר תרבות”, הפך להיות חביב הקהל הישראלי, בעקבות השתתפותו בימים אלה, בתוכנית “האח הגדול VIP“. צפייה בתוכנית מלמדת כי מנחם בן הוא אשכנזי אלים מאוד. הוא לא חדל מלגדף את כל דיירי הבית, להטיח בהם עלבונות כמו כל גבר מכה טיפוסי:
“אתה בור”; “את טיפשה”; “מכוערת”; “”אינפנטילית”; לא סקסית”; “אישה קטנה”; “אתה אטום וסתום”; “עממי”; “גמדה”; “מגלומנית גמדית”; “את אישה קטנטנה מלאת רגשי נחיתות”.
חשוב להדגיש שמנחם בן אוהב להתעלל בעיקר בילדים (שסיימו עתה תיכון ועומדים לפני גיוס) או נשים. עם גברים חזקים ממנו (שימי תבורי) הוא נזהר עד מאוד. בדיוק כמו גבר מכה טיפוסי. מנחם בן הוא לא רק אלים אלא גם בור. הוא מגלה בורות בעיקר בחקר מחלות. לדידו איידס לא קיים (“מחלת האיידס אינה קיימת, והחולים מתים מהתרופות…”); סרטן נרפא מעצמו; סכיזופרניה עוברת מעצמה ועוד ועוד ועוד.
מנחם בן, ה”משורר” ו”איש התרבות”, גם חושב ש “אין שום רע בשימוש במילה כושי”. מנחם בן מתגלה אף כהומופוב (“לשכב עם גבר זה כמו לשכב עם עז”).
לו בובליל המזרחי מאשקלון היה מגלה בורות כזו היו לועגים לו במרחבים ה”תרבותיים” הפרידמנים (ובעיקר בעיתון “הארץ”).
אז איך זה שחבר מרעיו המבקרים האשכנזים התרבותיים (רענן שקד, ירון פריד) מיהרו להעליב את יוסי בובליל ואינם כותבים מילה “אוריינטליסטית” על עמיתם האלים? איך זה שחלקם אף מהללים אותו או סתם מתעלמים מאלימותו (ירון טן-ברינק)? איך זה שמזרחיותם האשקלונית הגאה של יוסי ועינב בובליל מוציאה את מבקרי התרבות משלוותם ואלימות אשכנזית אינה מזיזה להם את קצה המקלדת?
איך זה?
ככה זה!
ככה זה כשהמושג “טעון טיפוח” שמור למזרחים בלבד.
ככה זה כשהמושג “בני טובים” שמור לאשכנזים בלבד.