• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

החברה יכולה לחכות

איציק ספורטא

“לא יקרה כל אסון אם ההוצאות, למשל לרווחה, יידחו בשנה”. את דברי המופת האלה אמר נגיד בנק ישראל, הוא כמו האוצר ממש שבורים מההוצאות הנלוות למלחמה וכמו תמיד מנדבים את אלה, שמשום מה, תמיד צריכים לוותר על חיים בכבוד. פעם זו הכלכלה שצריך להציל, מי המציל? מי שאין לו, למי שיש נותנים עוד ועוד כדי שיועיל בטובו לעשות משהו. פעם אחרת זו מלחמה שצריך לממן, מעניין מה יהיה התירוץ בשנה הבאה, כנראה ששוב יהיה צורך לכלכל את הכלכלה, וחוזר חלילה.

בינתיים דואג האוצר, כרגיל, לא לאזרחי ישראל אלא למסגרת התקציב, וכדי לחסוך הוא “חונק” את תקציבי משרדי הממשלה:  “ביצועי התקציב בחודשים אלו מראים כי האוצר, אגף התקציבים והחשב הכללי ממשיכים “לחנוק” את תקציבי משרדי הממשלה”. הנה הממשלה החברתית במיטבה, מאפשרת לפקידים אידיאולוגים חסרי עכבות שלא לקיים את חוקי המדינה, להזכיר חוק התקציב הוא חוק, לא איזו המלצה הנתונה לשרירות ליבו של פקיד כזה או אחר.

לחזור לדיון כלכלי בליבה של מלחמה שבשלב זה מחדשת ימינו כקדם בלבנון, איזור ביטחון, קצת משונה, אבל כאשר המופקדים על הנושא מנצלים את המצב קשה שלא להתייחס לכך.

היום בידיעות באותו מדור, דעות, נכתבו שתי דעות מנוגדות על מדע הכלכלה. פלוצקר במאמר שביקר את אלו אשר מייעצים לצבא בלי לדעת על מה הם מדברים, הביא כדוגמה הפוכה את הדיון בנושא כלכלה שבו רק מומחים מביעים את דעתם. “מלחמה אינה כלכלת שוק והיא לא מבוססת על חליפין מרצון של סחורות ושירותים להשגת תועלת מרבית לשני הצדדים”. כך שמלחמה היא מורכבת לכן רק למומחים מותר לדבר, וכלכלה היא בעצם פשוטה ולכן רק מבינים מדברים בה (כל העם פרשני צבא, ידיעות 3/8/2006). לעומתו עשת בדיון על המחיר ששולם על בתי הזיקוק שבו הערכות השווי היו בין 250 מיליון ל-540 מיליון כאשר המחיר ששולם בסוף הוא 800 מיליון דולר כתב על מדע הכלכלה את הפיסקה הבאה: “יש מעט מאוד מדע בכלכלה. יש הרבה נסיון חיים וטיפה של היגיון, שלפעמים עובדת. כל השאר זה מסע של ניחושים, הערכות סיכונים והרבה בלבול מוח. זה די משעשע. זה אפילו מספק תעסוקה לאלפי בוגרים של כלכלה ומינהל עסקים. אבל האם זה אמיתי? האם זה נכון? האם יש “כלכלה נכונה”? ספק גדול” (מה הם מבינים, ידיעות 3/8/2006).   

אבל לנגיד בנק ישראל ופקידי האוצר (דרך אגב להיכן נעלם שר האוצר?) אין ספקות, הם תמיד יודעים מה לעשות. לא רק זאת העשייה שלהם תורמת רבות לצמיחת העוני, הן של ילדים וקשישים והן של עובדים ועובדה זו, משום מה, אינה מדירה שינה מעיניהם. תמיד עניינו אותי בני אדם הבטוחים עד כדי כך בעצמם עד אשר הם מאבדים קשר עם המציאות שהם שותפים ליצירתה.   

כנראה שיעניין אותך גם: