הילד איננו

לעמרם

זֶה שׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב

אֵיךְ יֶלֶד הוֹלֵךְ לְאִבּוּד

בַּקַּנְיוֹן

זֶה שׁוֹבֵר לִשְׁמֹעַ אֶת הַכְּרִיזָה:

“אִמָּא מְחַכָּה לְךָ לְיַד חֲנוּת הַ…”

וְשׁוֹבֵר עוֹד יוֹתֵר:

“אַבָּא מְחַכֶּה לְךָ…”

וְשׁוּב אוֹ אוּלַי:

“מִי שֶׁרָאָה יֶלֶד…”

וְשׁוֹבֵר חָזָק עוֹד יוֹתֵר:

“מִי שֶׁרָאָה…”

אֲבָל עֶשְׂרוֹת יְלָדִים

לֹא אֶחָד

וְאֵין כְּבָר מִי שֶׁיְּחַכֶּה

וְהֵם כְּבָר לֹא יְלָדִים

וְאֵין הַכְרָזָה

וְאֵין הוֹדָאָה

רַק מַחְשָׁבָה

עַל יֶלֶד אֶחָד

הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ

וְזֶה שׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב.