הלוגיקה של טרור המתאבדים (2)
בעל הטור בניו יורק טיימס תומס פרידמן מציע הסבר אחר ושונה מאד מזה שמציע Pape לטרור המתאבדים. פרידמן, שרבים מטוריו מתחילים במשפטים כגון: “בשיחה שהייתי לי בדבוס עם נשיא חברת אינטל”, או “בשיחה שהתפתחה במטוס ביני לבין איל הון רוסי”, נזכר בפגישה שהייתה לו לפני שנתיים “במסעדת דגים בבחריין שם מלמל איש עסקים מקומי מוסלמי שישב לידו “למה אנחנו בכל סיפור””. בדרך כלל לאחר אירועים מסוג זה הוא חותם על חוזה להוצאת רב המכר הבא שלו.
ראשית, פרידמן טוען שטרורירסטים אינם סתם מוסלמים אלא רובם המכריע מוסלמים סונים. פרידמן מפרט כמה הסברים לתסכולם של צעירים מוסלמים סונים: אחד אירופה אינה כור היתוך ולכן לא קלטה את המהגרים המוסלמים לתוכה. הסבר נוסף שתופס מקום מרכזי בניתוח הוא הסבר פסיכולוגי. על פי הפרשנות של פרידמן האסלם סובלני כלפי דתות אחרות רק על בסיס היררכיה שבה האסלם נתפס כדת העליונה. האסלם מוביל את טבלת האמת הדתית, אחריה הנצרות, אחריהן היהדות ובתחתית הטבלה ההינדואיזם.
תסכולם וזעמם של צעירים מוסלמים שהתרבות המערבית מפתה אותם, והמאמינים בו זמנית שהאסלם הוא עליון אולם בפועל הם עדים לנחיתותו היחסית לתרבויות האחרות, הופך אותם מטרה נוחה לגיוס לפעולות טרור. הזעם אינו תוצאה של מחסור כלכלי, קובע פרידמן, אלא תוצאה של פגיעה בכבודם.


