המהפכה החשאית של שי פירון
מזמן לא היה כאן שר תזזיתי כל כך. כל יומיים הצהרה על יוזמה חדשה, כל שבועיים הכרזה על מהפיכה חינוכית אחרת. בעוד אתה מנסה להבין מהי “למידה משמעותית”, כבר מכריז השר פירון על שינוי רדיקלי בזמני לוח השנה של שנת הלימודים, על רפורמה בבגרויות ובפסיכומטרי, מינוי יועצים רוחניים לבתי ספר וקייטנות בקיץ. לחלק מהיוזמות/המהפכות הללו אין שום משמעות מעשית ותוחלת חייהן היא כתוחלת חייהן של כותרות עיתונים. אולם השבוע, בדממה תקשורתית לא אופיינית לשר, התפרסם מסמך, חוזר מנכ”ל, שאמור לחולל את המהפכה החינוכית המשמעותיות ביותר של פירון עד עתה.

על פי חישוב שערכה עו”ד יעל כפרי, סך התשלומים שיישלמו למשל הורים לתלמיד בכיתה יב’ בבית ספר ממלכתי יגיעו לכ-4,000 שקלים לשנה, הורים לתלמיד בכיתה יב’ בבית ספר ייחודי ישלמו 6,900 שקלים לשנה והורים לתלמיד בכיתה יב’ בבית ספר ייחודי תורני ישלמו 8,800 שקלים לשנה.
אני לא יודע מי המשפטן במשרד החינוך שעבר על המסמך הזה, אבל כפי שמציינת עורכת דין יעל כפרי, אחת היחידות המתמצאת בנבכי חקיקת החינוך הישראלית החסרה, הסותרת והאנכרוניסיטית, ההוראות של השר שוחר שוויון ההזדמנויות, סותרות סעיפים מרכזיים בחוק לימוד חובה וחוק זכויות התלמיד האוסרים על המדינה לגבות שכר לימוד מתלמידי תיכון ואוסרים על אפליה על רק כלכלי.
בנוסף לכך המסמך גם מאפשר לבתי ספר תיכוניים לגבות סכום נוסף של עד 1,500 שקלים ללימודי העשרה, שאף הם יוקדשו כנראה לתגבור מקצועות הבגרות. נטענת טענה שההעשרה אינה אמורה להעניק לתלמידים הנהנים ממנה יתרון על פני אלה שאינם נהנים ממנה. כך למשל אם במסגרת לימודי העשרה יצאו תלמידי הכיתה לביקור בפלנטריום על מנת לצפות בכוכבים, ההנחה שהביקור הזה לא אמור להעניק להם יתרון למשל בלימודי פיסיקה על פני ילדים, שלהוריהם או לרשות המקומית בה הם מתגוררים, אין כסף לממן לימודי העשרה כאלו היא די מגוכחת. בנוסף לכך, המסמך מתיר לגבות כספים גם על הזכות של ילדים ליהנות מלימודים ממרכזי למידה.
עד עתה הכספים ששולמו עברו תוכנית לימוד נוספת הוקדשו ללמידה ופעילויות בתחומי העשרה מגוונים שאינם קשורים למקצועות הלימוד, לתחומים שהילדים לא נבחנים בהם, ההסדר הזה מחסל בעצם את עניין ההעשרה ו”הלמידה המשמעותית” הקרובה כל כך ללבו של השר, מעתה כולם יתמקדו בתגבור והעשרה של מקצועות שבהם הם נבחנים בבחינות הבגרות, זו תהיה הלמידה המשמעותית היחידה, למידה המותנית ביכולת כלכלית.
אני מכיר את שי פירון עוד בתקופת כהונתו כמנכ”ל “הכל חינוך”, יצא לי להשתתף יחד איתו בכמה פאנלים שעסקו בנושא החיינוך ולשמוע את דבריו הנוקבים על מה שלדבריו נתפס כליקוי המרכזי של מערכת החינוך הישראלית – הפרה בוטה של עקרון שוויון ההזדמנויות, על הפער הבלתי נסבל הקיים בין שירותי החינוך שלהם זוכים ילדיהם של בעלי אמצעים לבין שירותי החינוך הירודים שמקבלים ילדים ממשפחות מחוסרות אמצעים. תמיד מוזר ומפתיע לצפות במהפך האישי והאידאולוגי שעובר על חלק מפעילי החברה האזרחית ההופכים לפוליטיקאים בעלי סמכות. בכל מקרה, המהפכה החשאית הזו של פירון השר, שקיים ספק על עצם חוקיותה, היא הפרה בוטה של עקרון שוויון ההזדמנויות והסרת אחריות של המדינה מאספקת שירותי חינוך לילדיה.


