המהפכה נמשכת וראש אחד עומד להיערף

אחת הביקורות המרכזיות כלפי דו”ח דברת (או כפי שהוא מכונה בלשונם המהפכנית של מחבריו “כוח המשימה הלאומי”) היתה כי את החלקים החיוביים בדו”ח יסרב האוצר לממן ולכן הם לא ייושמו. לעומת זאת את החלקים הבעייתיים יותר בדו”ח הכרוכים בקיצוצים ובהפרטת המערכת יקפידו ליישם. שרת החינוך לימור ליבנת נשבעה כי נתניהו הבטיח לה כי יממן את כל המלצות הדו”ח, שלמה דברת אמר כי אם ההמלצות לא יזכו ליישום הוא יהיה מוכן להצטרף למפגינים נגד מדיניות החינוך של הממשלה. תכין את הלורדים והבריסטולים שלמה.~

אחת ההמלצות המרכזיות של הדו”ח שמחבריו התפארו במחוייבות לחינוך ציבורי ולשוויון הזדמנויות כונתה – “היפוך הפירמידה”, כלומר השקעה רבה יותר בגיל הרך, מה שהיה צריך להפוך את הפירמידה היה חינוך חינם החל מגילאי 3. עתה מסתבר כי המלצה זו לא תזכה ליישום, ודאי לא בשנת 2005. באוצר לא שמעו על היפוך הפירמידה, הם עסוקים בבנייתה של פירמידה אחרת זו שבקצה העליון שלה שפיץ של כמה אלפי מיליונרים ובתחתיתה פרולטריון עצום של מובטלים ועובדים עניים שילדיהם יזכו למערכת חינוך של עולם שלישי. בינתיים ההמלצות היחידות של הדו”ח שיושמו עד עתה, הן פיטורי מורים וקיצוץ שבוע הלימודים בחלק מבתי הספר לחמישה ימים. שני מהלכים מרכזיים של המהפכה האמיתית, לא הרטורית, שמוביל המנהיג נתניהו.

אתמול התבשרנו כי השר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט, מתכוון לפתוח בימים הקרובים בהליך להדחת מנכ”ל רשות השידור. אין לחשוד באולמרט שהמהלך נועד להגן על חופש הביטוי ולכונן את מעמדו של השידור הציבורי כשידור דמוקרטי עצמאי ובלתי תלוי.

כשחוק רשות השידור משנת 1965 מאפשר לפוליטיקאי למנות או להדיח את המנהל הכללי והעורך הראשי של השידור הציבורי  אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שלא משנה מי יעמוד בראש ראשות השידור הדבר האחרון שהוא יעשה זה להרגיז את השר הממונה עליו. את אולמרט לא מעניין מצבה של רשות השידור, פשוט נמאס לו מבראל והוא רוצה שליטה אפקטיבית יותר ברשות השידור, צריך רק להסתכל ברשימת המומלצים שלו לחברי מליאת רשות השידור, רובם אלמונים, חלקם חברי מרכז מפלגה, אחד מהם כמה שאני זוכר מנהל חברת כוח אדם. כדאי גם להיזכר בחברי המליאה הנוכחית שנותרו, רובם ממונים מטעם שמעלו בתפקידם כנציגי ציבור. עם חלקם יצא לי להתעמת כאשר הצבעתי נגד מינויו של בראל למנכ”ל רשות השידור.

אני זוכר פגישה של כמה חברי מליאה במשרדו של השר לפני כשנה בו התרענו בפניו על ניהול שערורייתי של הרשות על ידי המנכ”ל בראל ויושב ראש רשות השידור אברהם נתן, על סתימת פיות, חוסר אמינות ועוד כמה תופעת מייצגות של תרבות הניהול והאתיקה העיתונאית שכוננו בראל ונתן ברשות השידור. עוזר השר רשם את דברינו, השר היה לבבי ואמר שזה אכן נורא והאו אפילו יודע על דברים נוראיים יותר, כצפוי שום דבר לא קרה.

קשה להמעיט בחשיבותו של שידור ציבורי בלתי תלוי במדינה שבה בעלי ההון שולטים בפוליטיקה ובתקשורת, אולם הדרך היחידה לכונן שידור ציבורי דמוקרטי ראוי הוא לשנות את חוק רשות השידור הקובע כי הממשלה היא הממנה את ראשי השידור הציבורי ומפקחיו, בקיצור לבצע תכנית התנתקות נוספת – בין הפוליטיקאים לשידור הציבורי.