המחלה ההולנדית. הפתרון לבעיה הכלכלית הוא גם הדרך הנכונה מבחינה ציבורית חברתית.
גילוי הגז והנפט בחופי ישראל הוא אירוע מכונן – Game Changer – בגלל גודלו העצום ביחס לגודל כלכלת ישראל, והוא מציב בפנינו אתגרים עצומים מבחינת טובת הכלל, צדק חברתי, סיכונים כלכליים (המחלה ההולנדית), וכו’. באופן ייחודי נראה שהפתרונות הנכונים מבחינה כלכלית לאתגרים אלו הם נפתרונות השמים את טובת הכלל בראש, “הפתרונות החברתיים”. השוואה בין מדיניות הנפט של בריטניה ונורבגיה ותוצאותיהן מספקת אפשרות טובה, לישראל, לבחירת מדיניות האנרגיה.
בגילוי גז ונפט בכמויות גדולות טמונה גם סכנה גדולה למשק, וכדאי לכן לחשוב מה המדינה צריכה לעשות עם קרן השפע הזו. ב-1977 ניתח המגזין ‘אקונומיסט’ את המשבר שעבר אז על הולנד, וטבע את המונח ‘המחלה ההולנדית’. המונח מתאר מצב שבו מדינה זוכה באופן בלתי צפוי באוצר טבע גדול, אך היא אינה נערכת למצב החדש ומשתמשת בו בפזרנות ובחוסר אחריות. התוצאה היא שיטפון של כסף, שמנפח את שער המטבע, מביא לעליית מחירים, לעליה בריבית, להרס היצוא, לפגיעה קשה בתעשייה המקומית, לאובדן מקומות עבודה טובים, לאבטלה גואה, לגידול באי השוויון ובסופו של דבר לשקיעת הכלכלה.
נגיד בנק ישראל בדבריו בפורום קיסריה ה-18 ב- 16 ליוני מזהיר מפני המחלה ההולנדית ומציע פתרונות. “תגליות הגז, במידה ויתברר שהן אכן בהיקפים גדולים, עלולות לגרום ל”מחלה הולנדית” במשק – ייסוף בערך המטבע כתוצאה מיצוא (או הקטנת היבוא) של הגז, שיפגע בתורו בסקטור היצוא. במידה ותתעורר סוגיה זו יהיה צורך למצוא דרכים לפתרונה, למשל, להגדיל את הצריכה המקומית, או לנקוט בשיטה הנורבגית, כלומר, להקים קרן ממשלתית שתשקיע את רוב תקבולי הגז בשווקים העולמיים, ובכך תמתן משמעותית את הייסוף, ותאפשר למדינה להשתמש רק באחוזים בודדים מהתקבולים באופן שוטף.”
כדי להקים את הקרן הממשלתית, כפי שמציע הנגיד פישר, הכרחי שהרוב המכריע של ההכנסות יגיע לממשלה. אם נמשיך במצב הנוכחי בו רק כ-30% מהכנסות הגז הן בידי הממשלה אזי אין כל טעם בהקמת הקרן שכן יתרת 70% של ההכנסות שיישארו בידי החברות והשותפויות המפיקות, יביאו כמעט בוודאות לבעיות הכרוכות במחלה ההולנדית.
למעשה התהליך כבר החל ולהערכתי אחראי במידה רבה לעלייה המסחררת במחירי הדיור בשנה האחרונה. לדעת איתן אבריאל מ’דה-מרקר’ גלוי שדות הגז בחופי המדינה בתחילת 2009 היא אחת הסיבות העיקריות לעליות בשווקי המניות בשנה האחרונה ולמצבו הנוח יחסית של המשק הישראלי. המספרים תומכים בדעה זו. בתוך שלשה חודשים בלבד, מתחילת ינואר 2009 (שדה תמר הוכרז כגילוי ב-18 לינואר 2009) ועד תחילת אפריל 2009 עלה ערך השוק של החברות והשותפויות העוסקות בחיפושי נפט וגז בבורסה בישראל ב- 6.5 מיליארד שקל, כ- 1.6 מיליארד דולר.
באותה תקופה עלה ערך השוק של המניות במדד ת”א 100 בכ- 64 מיליארד שקל בעוד שבעולם העליות החלו רק באמצע מארס 2009. העלייה בערך השוק של סקטור חיפושי נפט וגז נמשכה במהלך השנה ומסתכמת מתחילת 2009 ועד היום בכ- 20 מיליארד שקל, כ- 5.2 מיליארד דולר. גידול בעושר של המשקיעים בישראל בהיקף עצום שכזה ובתקופה קצרה השפיע ועוד ישפיע על המשק הישראלי. הסיכון ללקות במחלה ההולנדית יגדל אלא אם ינקטו צעדים מתאימים, בעיקרם הגדלת חלק הממשלה בהכנסות הנפט עד לרמה של 80% והקמת קרן ממשלתית כהצעתו של הנגיד פישר.


