• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

המלחמה שאין לה תקציב

יוסי דהאן

המסמך שמפרסם “מרכז אדוה” “המלחמה שאין לה תקציב : תקציב 2006 והמלחמה בעוני” מסביר מדוע מלבד שינויים זעירים אין בתקציב “הממשלה החברתית” הזו, שנבחרה על מנת לחולל שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הלאומי, שום בשורה. אלה חלק מהממצאים של ניתוח תקציב 2006 המופיעים במסמך. 

מדוע אין קשר בין הצעת התקציב החדשה למלחמה בעוני. ההצהרה של ראש הממשלה אהוד אולמרט כי הגרעון בתקציב יגדל מ 1% ל 1.7% רק מבטיח שתקציב ב 2006 לא יקטן אולם הוא גם לא יגדל כיוון שאוכלוסיית המדינה גדלה לאחרונה ב 1.7%.

לנוכח הקיצוצים בתקציב המדינה שנערכו בחמש השנים האחרונות התקציב הזה אינו משקם אפילו באופן משמעותי את ההריסות שאולמרט והירשזון היו מראשי מחולליה.

בין 2001 לשנת 2004 התקציב קוצץ בסכום כולל של 65 מיליארד שקלים.

קיצוצים אלו פגעו במיוחד בקצבאות הביטוח הלאומי ובשירותים החברתיים – חינוך, בריאות ורווחה. השירותים הפכו לשירותים עניים, מי שמעוניין בשירות ראוי צריך לשלם מכיסו הפרטי.

כך במשרד החינוך תקציב שעות התקן (שעות ההוראה) קטן מזה של 2001 בכ 18% בחישוב לתלמיד.

תקציבי קצבאות הביטוח הלאומי קטנו בין השנים 2001-2004 בכ- 16% והם צפויים לקטון עוד יותר בשנים הקרובות. ב 2002 עמד תקציב קצבאות הביטוח הלאומי על סכום של 47.4 מיליארד שקלים בשנת 2004 הוא ירד ל 42.8 מיליארד שקלים.

הציניות ב”מלחמה בעוני” שהציעה ממשלת שרון-אולמרט היא שהצעתם הייתה אמורה הייתה להגדיל את תקציב הקצבאות ב 2 מיליארד שקלים לשנה, בעוד שהקיצוץ בקצבאות אלו בין השנים 2002-2004 עלה על 4 מיליארד שקלים לשנה

.השחיקה בסל הבריאות בשנים אלו מגיעה ל 5.6 מיליארד שקלים.

הכי חשוב זה לגרום לישראלים לחזור למעגל התעסוקה, זו כנראה הסיבה שגם קיצצו את תקציב ההכשרה המקצועית המסייע לעובדים למצוא תעסוקה.

חשיבות ההשקעה בהשכלה הגבוהה באה לידי ביטוי בכך שבעוד שהתקציב לסטודנט בשנת 2001 עמד על 32,270 בשנת 2005 הוא ירד ל 27,470 שקלים.

לפני יומיים הבטיח ראש הממשלה להמשיך ולהפחית מיסים, כלומר הסיכוי להגדיל את ההשקעה ברשת הביטחון הסוציאלי ובשירותים החברתיים קטן מאד, פחות מיסים פחות כסף להשקעה בחינוך, בריאות וברשת הביטחון הסוציאלי.

מי בכל זאת מרוויח מהכרסום במדינת הרווחה ומפירות הצמיחה – העשירים.

על פי ההערכות בשנת 2010 לכשתושלם מדיניות הפחתת המיסים שהחלה בשנת 2003 יזכו שלשת העשירונים העליונים בסכום של 6 מיליארד שקלים, העשירון העליון לבד יקבל 3.78 מיליארד שקלים. לעומת זאת שבעת העשירונים הנמוכים יזכו רק ב 1.7 מיליארד שקלים.

כך גם לגבי מס חברות, גובה מס החברות היה בשנת 1986 – 61% בשנת 1996 הוא ירד ל 36%. בשנת 2004 החליטה הממשלה על הורדה הדרגתית של מס חברות ל 25%.

ההבטחה של הפוליטיקאים, אנשי האוצר וחסידיהם השוטים בעיתונות הכלכלית הייתה שהפחתות המיסים הללו לעשירונים העליונים ולחברות יגרמו לגידול בהשקעות שייצרו מקומות עבודה, אולם מסתבר שבעלי ההון הישראליים מעדיפים להשקיע את הונם בחוץ לארץ. בשנת 2005 בין החודשים ינואר-נובמבר השקיעו ישראלים בחו”ל  13.4 מיליארד שקלים. משקיעים זרים לעומת זאת השקיעו בארץ רק 9.1 מיליארד שקלים. רוב ההשקעות בישראל הושקעו בענפי ההיי טק כאשר הממשלה, זו שאינה מתערבת בפעילות “השוק החופשי” היא המשקיעה הגדולה בענפים אלו. בשנים האחרונות הקטינה הממשלה באופן משמעותי את השקעתה גם במחקר ופיתוח.

התחום היחיד בו הייתה השקעה ממשלתית היו תשתיות, עיקר העלייה הייתה בפיתוח תשתית הרכבות. ההשקעות אמורות לקרב את אנשי הפריפריה למרכז, אולם מה יעשו במרכז אנשים שמערכת החינוך שלהם נשחקה, שצריכים לשלם מכיסם לדאוג לבריאותם והם נעדרי הכשרה מתאימה להצטרף לתאגידי ההיי טק.

מחיר המדיניות הזו כולל בין היתר, את העובדה ש 70% מבני הנוער אינם יכולים להתקבל לאוניברסיטה ולהצטרף לחגיגת הצמיחה.

61.5% מהשכירים משתכרים פחות מ 5,500 שקלים לחודש. ובשנות הצמיחה 2003-2005 ירד חלקם של השכירים בעוגת ההכנסות הלאומית בעוד שחלקם של המעסיקים גדל.

מחברי המסמך מציעים אלטרנטיבה. יצירת סל השקעות של 10 מיליארד בשנה: לשדרוג מערכת החינוך, לעידוד השקעות ותעסוקה בפריפריה, להגדלת תקציב מערכת הבריאות הציבורית ובנייה מחדש של קצבאות ילדים והבטחת הכנסה.

מאיפה יבוא הכסף?

5 מיליארד שקלים מהקפאת הפחתות המיסים, שימוש בהכנסות הגדלות ממיסים ופריסה הדרגתית של הקטנת החוב הלאומי.

5 מיליארד שקלים נוספים מהקטנת תקציב הביטחון. כלומר כדאי להזכיר לעמיר פרץ שנדמה שהאג`נדה החברתית הופכת עבורו יותר ויותר לזיכרון עמום, שהבוחרים נתנו לו מנדט לשינוי חברתי לא לשמש “חומת מגן” לתקציב הביטחון.

כנראה שיעניין אותך גם: