העולם נעצר על סף המילה

הנִּהֵ אַבָּא

אָמַר יוֹאֵלִי

בַּדֶּרֶךְ לַגּןַ הֶחָדָשׁ.

עַל הַמִּדְרָכָה שֶׁבִּקְצֵה אֶצְבָּעוֹ הַמּוֹרָה

רָאִיתִי אִישׁ צָעִיר

צוֹעֵד לְבוּשׁ מַדִּים

שֶׁל צְבָא הַהֲגָנָה.

זֶה לֹא אַבָּא,

אָמַרְתִּי לִבְנִי,

ועְצַרְתִּי בְּאֶמְצַע מִשְׁפַּט.

הַמִּלִּים זֶה חַיָּל

נֶעֶמדוּ

בִּגרְוֹנִי

דֹּם מָתוּחַ.

שֶׁלֹּא ידַּע עֲדַיִן

לְאָן הוֹלְכִים חַיּלִָים

מָה עוֹשִׂים צְבָאוֹת

אֵיךְ עוֹמְדִים דֹּם

–

מתוך: כשירדנו מהעצים (גמא והקיבוץ המאוחד, 2015)