• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

העורך כאיש השיווק של השנה וחרדת הקודש של העיתונאי

יוסי דהאן

אחד מכללי האתיקה העיתונאית קובע שעל מנת להבטיח את אי תלותם של עורכים ועיתונאים יש להציב חומה בין מערכת העיתון למחלקת המודעות והשיווק, חייץ בין עיתונאים לאנשי מכירות. אבל מה לנו ולכללים אנכרוניסטים כאלו, היום תפקידם של עיתונאים זה למכור עיתונים, וברוח התקופה זכה השבוע עורך דה מארקר, גיא רולניק, בתואר המפוקפק של איש השיווק של השנה.

“הכנסתי ל”ידיעות אחרונות” חרדת קודש מפני פגיעה מיותרת” אמר השבוע עורך העיתון רפי גינת בכנס מפרסמים. האחים עופר, ושאר בעלי ההון יכולים לישון בשקט, מעתה כל שאלה שתופנה אליהם מכתבי “ידיעות אחרונות” תילחש בחיל ורעדה וחרדת קודש. גינת הדגים למה הוא מתכוון במושג “חרדת קודש” לפני מספר שבועות כשפיטר את עורך “7 ימים” ניר בכר בעקבות תחקיר שפגע פגיעה מיותרת בקודש הקודשים כשחשף את שחיתותו של חברו של ראש הממשלה אריאל שרון- אלי לנדאו. 

פנינה נוספת מפיו של העורך הראשי באותו כנס “האינטרנט הוא מדיום שטחי, באינטרנט לא ניתן למצוא אנשי מקצוע כנחום ברנע”. ואולי טוב שכך. ברנע הוא עיתונאי חד כתיבה, פיקח, שנון וידען, אולם הא גם עיתונאי נטול אומץ לב, הוא  לא העז להתעמת עם מעסיקיו בעלי ההון שפגעו פגיעה חמורה בחבריו לעיתון ובחופש הביטוי. הוא נכשל בכל המבחנים המוסריים שהוא היה צריך לעמוד בהם. ממרום מעמדו הרם הוא לא נלחם כאשר סולק אילון שליו (כן הוא מלמל משהו שזה לא בסדר) , הוא שתק כאשר נזרק מירון רפפורט מהעיתון ולא ניצב לצידו של ניר בכר כשזה מוצא את עצמו מתעמת עם עורכי הדין של העיתון של המדינה בבית הדין לעבודה כשהוא מנסה להגן על זכותו של ברנע למלא את תפקידו הדמוקרטי.  

כנראה שיעניין אותך גם: