העניים כמטרד
מיכאל בירנהק, מרצה למשפטים באוניברסיטת חיפה כותב היום ב”הארץ” מאמר על פסק דינו של בית המשפט העליון שאישר את פינויים של מפגיני מאהל כיכר הלחם:~
“בית המשפט העליון דחה את בקשת אנשי “כיכר הלחם” להשאיר את המאהל שבנו בקריית הממשלה, שבו הם גרים כמעט שנה. המפגינים עמדו בבית המשפט על זכותם להפגין. בית המשפט השיב להם שאחיזתם ברחוב היא מפגע תברואתי, הפוגע בזכות המעבר הטבעי. בכך קיבל בית המשפט את עמדת עיריית ירושלים ואישר את צו הפינוי נגד ישראל טויטו וחבריו. הם אמורים לפנות את המאהל עד יום שני הבא.
פסק הדין מאכזב וכואב. הוא מצטרף לשיח המתנהל מעל לראשיהם של המפגינים, שבנו את מאהל ההפגנה ליד משרד האוצר ומול הכנסת. הרוח האנטי-חברתית הנושבת מלשכתו המחוממת של שר האוצר כבר הקפיאה את הכנסת, בגיבויו של משרד ראש הממשלה. עכשיו נשאה הרוח את הבשורה על פי נתניהו גם לעבר בית המשפט העליון, הנמצא ממש ממול. המפגינים אינם חלק מהשיח הזה”.
להשלמת התמונה המשרטטת את דיוקנו החברתי של בג”ץ מן הראוי אולי להיזכר בהזדמנות זו בנימוקיו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק לאחרונה בדחייתו את עתירתם של קשישים (בג”צ 5578/02 רחל מנור ואח` נ` שר האוצר) שטענו לפגיעה של מדיניות האוצר בקצבאות הזיקנה שלהם.
“לאחר שבחנתי את חוק תכנית החירום הכלכלית הגעתי למסקנה כי תכליתו, ככל שהיא נוגעת לקיצוץ בקצבאות הזקנה, היא ראויה. התכלית הינה מניעתו של משבר כלכלי חמור. המשיב [שר האוצר] מסר בתגובתו נתונים על גודל הגירעון הממשלתי ועל החשש מפני האצת הגידול בחוב הממשלתי. אכן, קיומו של חוב טופח עלול לפגוע ביציבותה הפיננסית של מדינת ישראל בטווח הקצר, ולגרום להגדלת נטל המס או האינפלציה בטווח הארוך… במצב דברים זה, הבראת המשק היא חשובה לשם שמירתו של המבנה החברתי, אשר מבקש בתורו להגן על זכויות האדם. ודוק: התכלית הראויה אינה מצויה בחסכון הכספי כשלעצמו… הבראתו של המשק ומניעתו של משבר פיננסי הם שמבססים בעניין שלפנינו את התכלית הראויה. אכן, במצב של משבר כלכלי תתקשה מדינה להגן על זכויות האדם. מצב זה מבקש חוק תוכנית החירום הכלכלית למנוע… אינני סבור כי הנזק שנגרם לזכות הקניין של מקבלי קצבת הזקנה עקב הקיצוץ בה אינו עומד ביחס סביר לתועלת הצפויה לחברה מהקיצוץ בה, וזאת לנוכח המשבר החמור אליו עלולה היתה להיקלע מדינת ישראל.”
כפי שכתב עופר סיטבון באתר “יסוד”, ביבי לא היה מנסח זאת טוב יותר.


