אחד היתרונות בדיון בדמות ציבורית שיש לה היסטוריה הוא היכולת לבדוק תבניות פעולה של אותה דמות. ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל נמצא בתפקידים בכירים מ-1996. זכרתי שכל פעם שהלה נכנס לתפקיד הדבר הראשון שהוא עושה הוא קיצוץ תקציבי. רציתי לבדוק האם לזיכרון הזה יש קשר למציאות מדווחת. ומצאתי שכך הוא.
בשנת 1996 נבחר נתניהו לעמוד בראשות הממשלה בתקציב הראשון שלו דובר על קיצוץ של חמישה מיליארד שקלים. בקווי היסוד של הממשלה נכתב: “נוכח המגמה של גידול מסוכן ומתמשך בגרעון בתקציב המדינה הממשלה תנקוט בצעדים להקטנה של הגרעון, לא על ידי גידול במיסים, אלא, בדרך של צמצום בהוצאות וניהול מדיניות תקציבית קפדנית. בצד גידול ההכנסות תעסוק הממשלה בהפרטה רחבה ביותר לרבות שיווק קרקעות וכל זאת תוך צמצום מעורבותה של הממשלה במשק”.
בתוכנית הכלכלית בשנת 2003 בהיכנסו לתפקיד שר האוצר היה מתוכנן קיצוץ של 11 מיליארד שקל. אנו זוכרים היטב שזו הייתה רק תוכנית אחת בשורה של תוכניות להבראה, צמיחה, המראה, ומה לא. בשנותיו כשר אוצר דאג לקצץ את קצבאות הילדים עד דק, כמו גם שירותים חברתיים אחרים. “מנתונים שפרסם היום מינהל המחקר במוסד לביטוח לאומי עולה כי היקף התשלומים עבור קצבאות ילדים ב-2008 עמד על 3.7 מיליארד שקל, זאת לעומת 8.3 מיליארד שקל בשנת 2001. תשלומי קצבאות הילדים ב-2008 מהווים פחות מחצי מהקצבאות ששולמו לפני שבע שנים”.
הגענו עד הלום ולא צריך להתפלא שמהפרסומים בעיתונות מתברר שגם הפעם אחד המעשים הראשונים בתוכנית הכלכלית יהיה קיצוץ בתקציב: ” כמו כן, הוא מתכנן קיצוץ של 8-7 מיליארד שקל בתקציב המדינה, כולל בתחום הביטחון, כאשר המטרה היא למנוע חור גדול בתקציב המדינה וגידול בגירעון, שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל”. כל כך מפתיע שכמעט נפלתי מהכסא כשקראתי את זה. או שלבן אדם יש מזל נאחס והוא תמיד נכנס לתפקיד כאשר המצב קשה, או שפשוט הוא בן אדם עקבי שהיה מנצל כל מצב בכדי לקדם את מטרותיו שביניהן המשימה שמטרתה להרוס כל חלקה טובה, או אפילו בינונית, בחברה הישראלית. כרגיל מדברים על קיצוץ בביטחון אבל בסופו של דבר כולנו יודעים שהביטחון יצא מנצח וכולנו נצא מפסידים.
ראוי כבר עתה להתארגן כדי למנוע קיצוץ שיפגע באותם אנשים שנפגעים תמיד לא משנה משבר, צמיחה או צניחה.