מאז ומעולם התייחסו ממשלות ישראל בזלזול לתחום איכות הסביבה. ביטוי מובהק להתייחסות המזלזלת מצוי בתקציב המשרד לאיכות הסביבה: תקציב זה היה, במהלך השנים, נמוך באופן עקבי מעשירית האחוז מתקציב המדינה הכולל. בהצעת התקציב לשנת 2004 הזלזול של הממשלה הגיע לשיאים חדשים.
הצעת תקציב המשרד לאיכות הסביבה (נטו) בשנת 2004 עומדת על 189 מיליון ₪. זוהי ירידה ריאלית של כ-19% בהשוואה לתקציב 2003.
מתוך התקציב הכולל של המשרד, 108 מיליון ₪ הם הוצאות קשיחות לשכר, מחשוב ודיור. פרוש הדבר הוא שהתקציב שנותר לפעולות (כולל רזרבה להתייקרויות) ירד בשנת 2004 ב-35% והוא עומד על 81 מיליון ₪ בלבד. התוצאה היא פגיעה קשה ביכולתו של המשרד לאיכות הסביבה למלא את תפקידיו. למעשה, משלמים לעובדי המשרד שכר אך לא מאפשרים להם לבצע את תפקידיהם.
הפגיעות התקציביות הן בכל סעיפי הפעולות. להלן דוגמאות נבחרות:
קיצוץ של 43% במניעת זיהום מים;
קיצוץ של 84% בסקרים ומחקרים (נשארו 376 אלף ₪);
קיצוץ של 75% בחינוך והסברה: מתקציב מצחיק של 4.1 מיליון ₪ לתקציב מגוחך של 1 מיליון ₪; קיצוץ של 50% בתקציב יחידת הפיקוח לאיכות הסביבה;
קיצוץ של 54% בניטור אוויר ארצי;
קיצוץ של 70% בתקציבי יחידת הרישוי לעסקים ויחידת הכלכלה, התקינה והמידע;
קיצוץ של 35% בתקציב הטיפול בפסולת מוצקה (שיקום אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב);
קיצוץ של 16% בתקציב חומרים מסוכנים;
קיצוץ של 84% בתקציב לקשרים בינלאומיים (פגיעה בקשרים עם ארגונים ומוסדות מחקר בחו”ל);
קיצוץ של 56% במענקים לרשויות מקומיות;
קיצוץ של 55% בתקציב לצער בעלי חיים;
ועוד ועוד.
הסעיף היחיד שגדל הוא הסעיף בעל השם המסתורי, “פרוייקטים מקצועיים”, שלתקציבו נוספו קרוב ל-6 מיליון ₪.
לפי הצעת תקציב זאת, במדינת ישראל בשנת 2004 מקורות המים והנחלים יהיו יותר מלוכלכים, האוויר יהיה פחות נקי, הטיפול בפסולת ובחומרים מסוכנים יופחת, יהיה פחות פיקוח ואכיפה על גורמים מזהמים, יהיה פחות חינוך לשמירה על איכות הסביבה, יהיה פחות תכנון ומחקר סביבתי ותהיה פגיעה בארגונים הפועלים למען איכות הסביבה.
התוצאה תהיה פגיעה ארוכת טווח באיכות חייהם ובבריאותם של כלל אזרחי ישראל.
אגב – השנה, תקציב המשרד לאיכות הסביבה נמוך יותר מן ההקצאה הממשלתית לכביש חוצה ישראל!
אלון אטקין הוא כלכלן, חוקר ב”מרכז אדוה”