לפני יומיים קראתי בעיתון (ידיעות אחרונות) על כך שקבלת התקציב הנוכחי תוריד אל מתחת לקו העוני 40000 איש, אישה וילד, מתוכם 16000 ילדים. תחזית זו הוצגה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אני ממש לא בטוח שאלו המספרים (הזיכרון קצת נחלש), אבל כיון שהעיתון אינו בידי חיפשתי משהו על התחזית הזאת באתרי האינטרנט השונים ולא מצאתי. האם יתכן במקומותינו שהתקשורת מתעלמת (מלבד צדיק אחד) מתחזית על השפעתו של תקציב המדינה על אזרחי ישראל? אני ממש לא מאמין שדבר כזה יתכן. בכל זאת כנראה שבגלל שמדובר בתחזית של הביטוח הלאומי ולא בתחזית של בנק ישראל או משרד האוצר, תחזיות שכידוע מדויקות עד אימה, זכתה ההערכה לכיסוי תקשורתי כה נרחב.
כידוע מוספי הכלכלה המתרבים כחול על שפת הים חייבים לדווח על משהו ותחזית שדומה לקריאה בקפה גם היא משהו. חשבו על מצב שבו העיתונים היה משקיעים את מה שהם משקיעים במוספי הכלכלה במוסף יומי שדן ברווחה, עבודה, בריאות, דיור וכל אותם נושאים שמעיון בעיתונים נחשבים לנושאים לא מוכרים ולא מעניינים. האם גם אז הייתה ההערכה של הביטוח הלאומי נעלמת?
אבל מתברר שלא רק את העיתונים זה לא ממש מעניין אלא גם הממשלה חשה שזה לא ממש חשוב אפילו עם ידווחו על כך בעיתונים. אתמול נעדרו שרי הממשלה מדיון בנושא בכנסת. כי למי חשובים עוד כמה ילדים עניים, הרי עוני הוא רק בעיני המסתכל ובעוד זמן תשונה ההגדרה בחוק, כן, חוק ההסדרים שתופח כמו עוגת שמרים אף שתמיד מדובר שצריך לצמצמו, כי מה לעשות שמרים מטבעם להתפיח.
מי שממש מתעניין בדעתם של העיתונים יכול לקרוא היום, למשל, את מאמר המערכת בעיתון “הארץ” שם החברתיים נכנסים למירכאות. נכון שש”ס, ברק ומופז הם כאלה, אבל מה שנכתב ממחזר ללא הכר דברים שכל שמרן כלכלי מדקלם אפילו בלי לחשוב. קצבאות הם קידום תרבות העוני, פוליטיקה היא לא מקצועית ופוגעת בכלכלה בבת עיננו, ואחריות כלפי המשק וכמובן המדינה היא העיקר. כי לדעת חכמי המערכת של העיתון הזה יש רק דרך אחת להגיע לכלכלה פורחת והיא כוללת תגמול למבוססים ופגיעה בבלתי מבוססים, כי הללו הם בטלנים ושואפים לחיות כעניים ולנצל את כולם, כי ככה הם בנויים, כמעט גנטית. וכל זה בעיתון ליבראלי שזכויות האזרח נר לרגליו.
במצב שבו המקצוענות, כביכול, של אנשי הכלכלה היא מה שאמור להוביל למדיניות הנכונה , ברור למה רק לאנשי האוצר מותר להתעסק בנושא. רק לאחר שהמקצוענים מחליטים, בסודיות מרבית, על חלוקת התקציב הם מואילים להגיש זאת לממשלה ועד שזה מגיע לכנסת הכל כבר סגור. ואז אנו נידונים לצפות במאבק של אריות הכנסת על פירורים שמפוזרים פה ושם בפינותיו של אותו תקציב, ועל זה כולם ידווחו וייעצו, ומה לא.