ועתה נעבור לפרשנינו לענייני ערבים

אני מאזין בדרך לעבודה לתכנית “עניין אחר” ברשת ב` בהנחיית אמנון נדב ואלוף הטריויה חנן קריסטל.

“נמצא איתנו על הקו” פרשנינו לענייני ערבים, הד”ר גיא בכור מהמרכז הבינתחומי, “הד”ר בכור ישנן הערכות שונות לגבי המשך ההודנה מהי עמדתך?”.

הד”ר פותח בציטוט נרחב של עצמו “כזכור למאזינים כפי שהסברתי בפעם הקודמת” ו”כפי שטענתי בעבר”, ההודנה לא תחזיק מעמד. הרשות לא תילחם בחמאס.

וההסבר: החשודה העיקרית בהסבר התנהגותו של כל ערבי: התרבות. המאזינים, מצר המומחה, אינם מבינים שיש להתיחס לפלסטינים כאל חמולה ובחמולה לא נלחמים זה בזה.

על מנת להדגיש את מומחיותו הייחודית ואת קירבתו האנתרופולוגית לנושא המחקר, מתבל הדוקטור, מידי כמה משפטים, את דבריו במונחים ערביים. הפרשן גם מסביר שיש להתייחס לעראפאת כאל צאלח א דין, ערפאת אינו מעוניין בהישגים קטנים, ולכן הוא והפלסטינים אינם מקבלים את הצורך “בגדר ההפרדה שהיא מתחייבת” לדברי המומחה.

כמה אי רציונלי מצידם של הפרימיטיביים הללו להתנגד לגדר ההפרדה. המראיינים ממלמלים מילות הסכמה, והמומחה מאשר “תרגמת והבנת את דבריי נכון, חנן”.

באתר Ynet מצוטט גורם בטחוני בכיר, כנראה לא דוקטור ולא דובר ערבית, שמביע ספקות כבדים לגבי דרך הפעולה שנוקטת בה ישראל במלחמה בטרור. לטענתו, רק תהליך מדיני יוכל לבלום את גל הטרור. עוד הוא מוסיף “מה שהפך את ההתאבדות לתופעה כל כך נפוצה שגם החילוניים שותפים בה היא תחושת חוסר התוחלת וחוסר התקווה שצעירים פלסטינים מתעוררים איתה כל בוקר”.

ובערב נאזין כולנו לאבי כל “פרשנינו”  – אהוד יערי.