• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

זכויות נשים וילדים/ות בבתי משפט

אסתר הרצוג, סמדר לביא, רבקה נרדי

הגישה השיפוטית בישראל תופשת ילדים וילדות כסוג של קניין, ולא כבני ובנות אנוש, בעלי רגשות, דעות, וזכויות אזרחיות. החברה הישראלית חייבת לעצור את הסחף הגורף שחל בהתייחסות לילדים כאל רכוש, שבמצבי משבר במשפחה ניתן לטלטלו, להעבירו בשרירותיות מהורה אחד לשני, ואף להוציאו מבתיו ומחזקת הוריו (ראו את המאמר של דר` אסתר הרצוג “אורלב גאון”)

שירותי  הרווחה והסעד מחד, והמימסד הפסיכולוגי פסיכיאטרי מאידך, חוברים יחדיו כדי לשרת תפישה זו של בתי המשפט (ראו למשל  אתר זה).

תפישה זו לא רק נותנת להם פרנסה, אלא גם לגיטימציה לעשות  שימוש תדיר בכוחם  ובסמכותם אל מול השכבות המוחלשות על ידי החברה – משפחות עניות, מזרחיות, משפחות חד הוריות מבחירה או עקב גירושין (שבראשן עומדת, בדרך כלל, אשה מנוחשלת), ומשפחות של עולים חדשים (ובעיקר – עולות חדשות). לאלה אין, בדרך כלל, את היכולות הכספיות, את הגישה לידע משפטי וטיפולי, ואת תעצומות הנפש  הדרושות כדי להתעמת עם הרשויות למען תתייחסנה אל ילדיהם כבני אנוש הזכאים להורים, לבית יציב כלכלית, ולקהילה תומכת.

המערכת המשולשת – בתי משפט למשפחה ולנוער, מוסדות הרווחה והסעד, והמימסד הפסיכולוגי-פסיכיאטרי – ניזונה על תפיסות מקובעות ומיושנות של `טובת הילד`. תפישות אלה בנויות על ההדרה ההיסטורית של נשים משוויון הזדמנויות כלכלי ותעסוקתי עקב עול האימהות המונח על כתפיהן (ראו את מאמרה של פרופ` דונה הראאויי).

תפישות אלה נשענות על תיאוריות `פסאודו מדעיות` , דוגמת תיאוריית ה`ניכור ההורי` של גארדנר, המזינות את המערכת הפוליטית-כלכלית שיוצרים בתי המשפט בבואם לנתק הורים (בעיקר אמהות) מילדיהם (ראו למשל את מאמרה של פרופ` סמדר לביא), או על תפישות, שמדעי החברה העכשויים הוכיחו, שאינם מתאימים לחברה ולתרבות באזורנו, כדוגמת תיאוריות ה”סימביוזה” וה “enmeshment”. (ראו מאמרה מאיר העיניים של פרופ` סועד ג`וזף)

כפועל יוצא מכך,  מנותבים משאבי שלושת המערכות הללו  להעדפת הסדרים שרירותיים וחיצוניים לילדים והוריהם, על פני טיפוח וטיפול קהילתי של הילדים והוריהם.

תנועת “ש.י.ן”, לשוויון ייצוג נשים חברה, `תנועת “אחותי: למען נשים בישראל” ומרכז “אשה לאשה” מתכנסות מדי חודש לדון בנושא, כדי להשיג מטרות אלה:

  1. להקים קואליציה של ארגונים חברתיים, כדי לפעול לשינוי במדיניות השיפוט, הרווחה והטיפול בתחום  זכויות ילדים, ילדות והוריהם.
  1. לקדם מדיניות של העדפת השירותים בקהילה על פני הוצאת הילדים מהבית, ולמניעת טילטולם השרירותי של ילדים בין שני בתי הורים גרושים במצב של עויינות וקונפליקט למען עקרון השוויון-לכאורה.
  1. לעקור מן השורש את השימוש המשפטי והטיפולי בתיאוריות פסאודו-מדעיות, ולהחיל סטנדרטים מדעיים בדוקים על בתי המשפט, שירותי הרווחה, והמימסד הפסיכולוגי-פסיכיאטרי, העולים בקנה אחד עם ההתפתחויות במחקר דינמיקת המשפחה בחברה המודרנית הפוסט-תעשייתית.
  1. לקדם חקיקה ושפיטה המעניקה לאמהות חד-הוריות וילדיהם תשלומי מזונות ריאליים בהתאם ליוקר המחייה, ולהישחקות מערכות החינוך הציבורי עקב צוק העיתים הכלכלי
  1. לקדם מדיניות שיפוטית וחקיקתית המאפשרת בצורה יעילה ושווה לכל נפש אכיפה של גביית מזונות מאבות, המשתמטים מתשלומם, כדי למנוע חרפת רעב ועוני מאמהות חד-הוריות.

ד”ר אסתר הרצוג, אנתרופולוגית, היא רכזת פרלמנט הנשים הישראלי

פרופ` סמדר לביא, אנתרופולוגית, חברה ב”אחותי-למען נשים בישראל”

ד”ר רבקה נרדי, פסיכולוגית קלינית, היא יו”ר משותפת של ש.י.ן – “שוויון ייצוג נשים”

כנראה שיעניין אותך גם: