חזרה בתשובה והרהורי כפירה

גל חזרה בתשובה פוקד כלכלנים, החזרה היא אל כתבי הכלכלן הבריטי ג’ון מיינארד קיינס. מאמרים וספרים  אודות הכלכלן ותורתו מציפים את השיח הכלכלי הציבורי, לא, לא בארצנו חלילה. אחד מהחוזרים בתשובה הוא Richard Posner, שופט בעל שם בבית המשפט הפדרלי לערעורים ופרופסור למשפטים באוניברסיטת שיקגו, פוזנר הוא אחד מהתיאורטיקנים המשפטים המרכזיים בדור הזה. קשה למנות את שמות כל ספריו של פוזנר, כיוון שהאיש כותב בקצב מהיר יותר מקצב הקריאה של אדם ממוצע, הספירה האחרונה מגיעה לכמעט 40 ספרים. פוזנר הוא אחד מהאבות המייסדים של זרם מרכזי ומשפיע מאד בתחום המשפט המכונה Law and Economics, זרם שאחד מענפיו המרכזיים עוסק בניתוח המשפט באמצעות יישום מתודות כלכליות ניאו קלסיות.

גם בארצנו הקטנה יש לזרם זה השפעה לא מעטה בעיקר בתחום המשפט האזרחי. אבל בימים אלו, האפיפיור הזה של זרם המשפט וכלכלה מביע הרהורי כפירה. במאמר ארוך מאד בשבועון האמריקאים The New Republic  שכותרתו How I Became A Keynsian?  פוזנר כותב על העיוורון של דור שלם של כלכלנים שאינו מסוגל להסביר לנו כיצד הכלכלה עובדת. הראייה המרכזית למסקנתו היא חוסר יכולתם של הכלכלנים לחזות את המשבר או להסכים על הדרכים לפתור אותו. פוזנר מסכים לתיאור של קיינס אודות הסיבות למשבר כלכלי וכן על נחיצות התערבותה של המדינה בכלכלה בזמן משבר. ההסבר השגרתי אודות המנגנונים של תיקון עצמי של השוק להיחלצות ממשברים כלכליים, אינו מספק ושגוי לדעתו של פוזנר.

הדיון הציבורי על קיינס בא לידי ביטוי גם בשני ספרים על הכלכלן שיצאו לאחרונה, אחד של :  Robert Skidelsky  Keynes: The Return of the Master, והשני של Peter Clarke: Keynes: The Twentieth Most Influential Economist. הדיון בקיינס מספק עבור מחברים אלו, בין היתר, הזדמנות לדון בהשפעת קיינס על המודל הכלכלי האירופי המודל הכלכלי האנגלו-סקסי וההבדלים ביניהם, הבדלים על מקומו של השוק הכלכלי ומעורבותה של המדינה בחיי הכלכלה.

הבוקר שוחחנו איציק ואני שוב על דלות הדיון הציבורי הכלכלי בישראל, והגענו למסקנה שהסיכוי שהמשבר הכלכלי יגרום לחשיבה מחודשת של הנחות יסוד כלכליות בשיח התקשורתי המרכזי או במשרד האוצר דומה לסיכוי שתורת דארוין תשפיע על חשיבתם של מועצת חכמי התורה.