• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

חזרה לתקציב החינוך

איציק ספורטא

אז על מה אכתוב היום, מאבקיו של דון זליכה בשלטון המושחת, או אולי תרומותיה של האדונית אריסון לחלכאים ונדכאים, או אולי על תשלומי השכר למנהלי עסקיה, או על עזיבת הדירקטורים מטעם הציבור את בנק הפועלים, או הדיון הבלתי נגמר על ההתנחלויות הבלתי חוקיות, בעצם בלתי מורשות, בעצם חוקיות, או על תקציב החינוך הגבוה של מדינת ישראל לפי דבריו של המומחה דן בן דוד. נושאים לרוב, אז אולי כמה מילים על תקציב החינוך.

בשנת 2000 פרסמו כמה כלכלנים ושני סוציולוגים נתונים על מצב הכלכלה בישראל, כולל ההוצאות על חינוך, והציגו אותם בפני ברק ראש הממשלה דאז. הנתונים הללו שמשו לאחר מכן ראשי ממשלה ושרי אוצר ככלי כדי לנגח את חוסר היעילות של מערכת החינוך העשירה והבלתי אפקטיבית. אחד מכותבי הדו”ח ולא הבכיר ביניהם ממשיך מאז להוכיח חזור והוכח שהגדלת תקציב החינוך היא בזבוז. ביום פתיחת הלימודים אתמול שוב הוצג הגרף המנצח המוכיח שהתקציב לתלמיד אינו קשור לידע בקריאה במבחן צבאי. מלבד עיתון “הארץ” בו מפרסם המומחה את מאמרים מעת לעת, גם רשת  ב` חשבה שיש פה משהו וראיינה את המומחה באריכות. כי כידוע לחינוך טוב צריך רק אויר כסף הוא מיותר, לעומת זאת בביטחון צריך להשקיע עוד ועוד, וכדי להמריץ את מי שיש להם לשלם להם עוד ועוד, להפחית את מיסיהם ועוד.

תגידו זו סתם ביקורת לא עניינית, אבל די נמאס להתמודד עם טיעונים המבוססים כביכול מדעית, ומנוצלים לאחר מכן על ידי תומכי השוק הכל יכול. כך כותב המומחה: “מצאנו שבשנות ה-90 ההוצאה לחינוך לתלמיד בישראל היתה גבוהה ביחס למקובל במדינות מערביות אחרות (לאחר תיקון שהתחשב בהבדלים ברמות החיים בכל מדינה), בעוד שרמת הידע של ילדי ישראל במתמטיקה ובמדע היתה נמוכה מאוד ביחס לאותן מדינות מפותחות”. הדרך היחידה שהמשפט הזה נכון תלוי במה שכתוב בסוגריים, אני לא יודע מה זה. אני מכיר נתונים השוואתיים של הלמ”ס המראים שלא כך הוא ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מממוצע ה-OECD: “השוואת ההוצאה הממוצעת לתלמיד, במחירים בינלאומיים קבועים (במונחי שווי כח הקנייה-  purchasing power parities או PPP בקיצור) מראה, כי בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD”. מה יותר ברור מזה? אלא אם כן מישהו מתפלפל ויוצר מדד שלא מקובל על אף אחד מלבדו כדי להוכיח נקודה מופרכת מיסודה.

כמו כן אין המומחה מבחין בין הוצאה ציבורית לפרטית, להקצאה הנמוכה יחסית לחינוך טרום יסודי בהשוואה למדינות אחרות, ועוד. אני ממש לא יודע למה אני מבזבז זמן על הדברים הללו שכבר בעבר הופרכו על ידי סבירסקי, ואחרים. אולי בגלל שאני חש שאותו מומחה חושב שאמירה חוזרת של שטות הופכת אותה לאמת. או כיון שהתקשורת שאינה יכולה, או רוצה, לברר את הפרטים מקבלת כל אמירה כנכונה גם אם הוכח אחרת, אז הנה שוב אני עוסק בדברים חסרי חשיבות אמיתית.

בכל זאת משהו שעשה לי מצב רוח טוב על הבוקר, התארגנותן של  גננות חרדיות והכרה בהן כארגון עובדות, כן ירבו.

כנראה שיעניין אותך גם: