טרמינל לוינסקי
בטרמינל לוינסקי הרחובות הם שערים
לארצות זרות במדינה הזאת,
ריח של מבטא אסייתי,
הצטלצלות חיוך מלוכסן
באוזן עברייה, לא מסגירים כמה עולה
להיות פועל עולה/יורד
בארץ נכרייה.
מבט כהה באפריקה
לא קולט
מה נשאר מאחור, מה נצרב בעור
בדרך הקצרה מהעולם השלישי,
מהעולם הגדול, לעולם הנאור.
יד ראשונה, יד שלישית, יד עשירית,
יד רוחצת יד,
וחפצים עוברים מיד ליד,
וגברים ונשים, במחירים עולים/יורדים,
כמה היא עולה לשעה?
איך היא יורדת?
תרצה מטפל?
מהמטוס אותו נשלח לאביך לדירה,
חדש בתוך קופסה,
זה רק מחיר עלות
זה רק מחיר
עלייה לצורך ירידה.
מזרח אירופה זה כאן,
מזרח אסיה זה כאן,
ואפריקה… רובה במנוסה,
חלקם גם כאן,
ישראל על המפה,
ישראל על השולחן
והרעב נוגס בכל,
נוגס בה
קול זעקה לא נשמע
מאחורי שבע קומות בטון
ובמרחק מעבר חצייה, הוא נבלע.
אל תבלבל לי את המוח בסינית,
אוקראינית, מה שלא תהייה שפתך,
אמנם אנחנו ייבאנו,
אך אנחנו יכולים גם להוריד אותך.


