קמתי בבוקר ולא חשתי שום דבר מיוחד עד שהדלקתי את הרדיו ושמעתי שיש היום פגישה היסטורית. לתומי חשבתי שאסד מגיע לירושלים, או שאנו עומדים בפני חתימת הסכם עם הפלשתינאים. אבל כרגיל טעיתי, פגישה היא בין ראש ממשלת ישראל הרשמי לראשי ממשלת ישראל בפועל. ראשי המתנחלים, שמזמן כבשו את גלי האתר ומנתבים את הדיון הציבורי על פי רצונם, מוכנים כעת לדבר אפילו עם ראש ממשלת ישראל, באמת היסטורי, אולי הרבה יותר מזה.~
עד השבוע הבא נשמע את כול אלה מזמרים את מזמור השבוע, משאל עם. לאחר קבלת ההחלטה בכנסת יטכסו אלה עצה וימציאו מונח מטעה חדש שיופץ לכולם, וכך עד אין סוף. בכל אותו זמן כאשר הדיון בפינויים של כ-1700 משפחות בפיצויים נדיבים נמשך ימשיכו לפנות משפחות במספר דומה מבתיהם לרחוב ללא כל פיצוי, כיון שלא היה להם כסף. אותם מפונים יום יומיים פשוט טעו בכך שלא התנחלו בעבר, מי אשם שהם לא מבינים היכן מרוחה החמאה. לאלו היושבים בבאר שבע כבר חודשים באוהלים יש כבר חממה, אז מה הם רוצים? פתאום גם גירעון של שלושה אחוז אינו קדוש ואפשר לשנות אותו. פתאום כולם הופכים לנדיבים ומוכנים להשקיע בין ארבעה לחמישה מיליארד שקל בפינוי הזה (זה כמעט תקציב האוניברסיטאות השנתי של מדינת ישראל).
בדרך להחלטה על הפינוי יפורסם דו”ח העוני, שיזכה במקסימום לכמה כותרות, ויועבר תקציב שימשיך לדרדר את החברה הישראלית. אבל מה זה משנה, העיקר שימצא פיתרון ל-1700 המשפחות המאכלסות 21 יישובים במקום הצפוף ביותר בעולם.
תגידו שאני לא מבין את המשמעות של פינוי יישובים וההשלכות העתידיות לכך. אבל אני כן מבין שלאחר המהומה של הפינוי החלקי הזה, יוכל לטעון ראש הממשלה שיהיה בלתי אפשרי להמשיך לפנות אפילו יישוב אחד נוסף, ואז, מה?