• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כאילו שאין עזה בכלל

בשבועיים האחרונים המצב בעזה עלה קצת לכותרות סביב צמצום אספקת החשמל, אבל ברגיל? ביומיום? כמעט ואין זכר למקום שבו למעלה ממיליון וחצי אנשים נמצאים תחת מצור מתמשך. קריאה לפעולה
טניה רובינשטייןטניה רובינשטיין

פעילה פוליטית קווירית, פמיניסטית, נגד הכיבוש ולמען שחרור כל בעלות ובעלי החיים, ורכזת כללית שותפה בקואליצית נשים לשלום.

במרץ 2017 ארגנו אירוע תחת הכותרת “נשים מבעד למצור” בתאטרון א-סראיא ביפו. אירוע זה נולד מתוך מחשבות רבות אצלנו, בקואליציית נשים לשלום, אודות מצב הנשים בעזה ודאגה מפני החמרה הולכת וגוברת של המצב. וגם מתוך ניסיון לשנות את תחושת חוסר האונים שעולה בכל פעם שמנסות לדבר על המצב בעזה ונתקלות באווירה של ייאוש, שאנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו להיכנע לה.

בכנס שוחחו עמנו שלוש נשים מעזה, שסיפרו לנו נתונים אודות מצב הנשים, הצעירים והחברה בעזה בכלל ועל עבודתן ופעילותן בתחום. הן סיפרו לנו על מקרים בהן נתקלו כפעילות ועובדות בארגוני זכויות אדם, וסיפרו לנו על החיים שלהן עצמן (כאן ניתן לצפות בסרטונים מהכנס: נור סוירקי פעילה פמיניסטית ועיתונאית, היבא אלדנף עורכת דין באיחוד האישה הפלסטינית בעזה, עולא עאמר אלג’וב חוקרת ומרצה במדעי המדינה). כל מילה שהן אמרו לנו מלווה אותנו מאז קיום הכנס, אבל בעיקר נשאר בלבן ובראשן של כל הנוכחות הרגע שבו אחת מהן הודתה לנו על קיום הכנס, ושיתפה שמרגש אותה לדעת שיש עדיין מי שלא שכחו אותן.

איך ייתכן שבמצב שבו למעלה ממיליון וחצי אנשים נמצאים ונמצאות כבר למעלה מעשור תחת מצור, כשהגישה שלהם כמעט לכל משאב נשלטת על ידי רשויות מדינת ישראל, שבה אנשים וילדים מתים בשל חוסר גישה לשירותי בריאות – איך ייתכן שבמצב כזה הדבר היחיד שמישהי מרגישה צורך להודות עליו זה שבכלל זוכרים אותן? איך ייתכן שהעולם אינו מזדעק, שהגופים הבינלאומיים לא פועלים למען סיום המצור, איך ייתכן שאנחנו – פעילות ופעילים נגד הכיבוש – מאפשרות את המצב שבו ישראל מצליחה בניסיונה להשאיר את תושבות ותושבי עזה כלואות וכלואים וכמעט מבלי שנתנגד? איך זה לא ברור מאליו שאנחנו זוכרות כל יום שהן שם, ואיך זה לא ברור מאליו שנפעל בכל יום כדי לשנות את המציאות הזו?

המציאות מראה שאכן למרות המצב ההולך ומחמיר בעזה, העניין כמעט אינו מדובר. לעתים בעת הפצצה ישנה כותרת שיורדת במהרה לתחתית האתרים, בשבועיים האחרונים היו אולי יומיים בהם המצב בעזה דובר ועלה לכותרות סביב צמצום אספקת החשמל, אבל ברגיל? ביומיום? אין דיבור, אין יחס, כאילו שאין עזה בכלל.

בעקבות אירוע זה ומתוך הקשר שאנחנו מקיימות עם הנשים שדיברו בו, מבעד למצור, יזמנו עצומה הקוראת לאו”ם ולאיחוד האירופי להתערב ולעשות מעשה, לשפר את תנאי החיים עבור נשים וצעירים בעזה, ולפעול למען סיום המצור.

היבא אלדנף, ממשתתפות הכנס, קוראת לחתום על העצומה:

היום, 2 ביולי, יעלה לאוויר קמפיין של פעילות ופעילים, שיקראו ציבור הרחב להתעניין במתרחש בעזה, בגורל תושבות ותושבי עזה, ולפעול לקידום שיפור תנאי החיים שלהן/ם. ניתן לצפות בסרטונים בעמוד הפייסבוק של קואליציית נשים לשלום.

לחתימה על העצומה

coalition

*

haokets_693x237_01

כנראה שיעניין אותך גם: