כשהימין הישן מתחזה לשמאל חדש
הנה רעיון למחזה בז’אנר הדוקו תיאטרון החביב כל כך על שמואל הספרי, מחזאי מוכר ועורך דין ידוע המתחזים לאנשי שמאל, כותבים מניפסט לאומני פשיסטי שמטרתו דה לגיטימציה של השמאל. 15,000 מילים על מנת לחזור על לחישתו של נתניהו באוזנו של הרב כדורי “השמאלנים הם לא יהודים”, הם מגייסים לעזרתם עיתונאי אופורטוניסט בכיר המסייע להם בקידום הרעיון.
גם אם אפשר להסכים לביקורת של השניים כלפי מאפייינים סוציולוגיים ופוליטיים של חלק מהשמאל הישראלי המנוכר לערכים של צדק חברתי וסולידאריות, הרוח המדריכה את האלטרנטיבה שמציעים שני כותבי המניספט הללו היא רוחו של אביגדור ליברמן, שחלק מזכויות היוצרים על עיקרי המניפסט שמור לו.
כך למשל אימוץ גרסת ליברמן לסולידאריות יהודית על ידי מחברי המניפסט, (“אבל מה לעשות שמדינת ישראל היא לא ליברלית? היא מדינה יהודית דמוקרטית. זאת לא דמוקרטיה רגילה. זאת דמוקרטיה שיש בה אפליה לטובת יהודים”).
העיקרון אין נאמנות אין אזרחות של ליברמן הופך במניפסט לאין זכויות ללא מילוי חובות במניפסט, והחובה העילאית מכולן, שהיא גם תנאי להוכחה האולטימטיבי של שמאלנות על פי כותבי המניפסט, שירות בצבא.
ליברמן מתעב את נשים בשחור, גם הם “אם ההפגנות של השמאל הן הפגנות של נשים בשחור, אז גם בן גוריון וגם גורדון לא היו מוצאים מקום בשמאל”.
ליברמן בעד למחוק את עזה, גם אנשי השמאל החדש ” בלי בצלם, בלי שלום עכשיו. כבר על הקסאם הראשון אתה צריך להרוג את עזה בלי רחמים ובלי למצמץ”.
הרוח היא רוחו של ליברמן אבל השמאל החדש מעדיף את חיים רמון כמנהיג, ויש להם גם הבחנות משחררות על פמיניזם ומשפט .
הספרי: “אני חושב שחיים רמון הוא אחד הפוליטיקאים הכי חכמים שיש בארץ”.
יניב: “חוץ מהנשיקה, חוץ מהנשיקה. מגיע לו סטירה על הנשיקה”.
הספרי: “מתלפפת עליך חתיכה בת 18, בלונדינית, ודוחפת לך את הלשון. צריך להיות עשוי מפלדה לעמוד בזה”.
והעיקר צריך להדגיש זו הסולידאריות.
כך למשל מדגיש עורך הדין” אי אפשר להיות שמאל בלי להיות סולידרי. אין דבר כזה שמאל שלא דואג קודם כל לקהילה שלו”.
לאחר שסיימתי לקרוא את הראיון את המניפסט של מרקס ואנגלס הישראליים נפל לידי במקרה גיליון מוסף G של העיתון “גלובס”, ובו כתבה של איתי רום על תביעת הסרק בסך שניים וחצי מיליון שקלים של החברה לאוטומציה נגד אריה גור יושב ראש ועד העובדים בחברה, פרשה נוספת בטרור המשפטי שמפעילים מעבידים נגד עובדים שעליה כתבנו כאן בעבר.
על תביעה זו כתב שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נועם סולברג: “תביעת סרק זו לא נועדה אלא לפגוע בנתבע ובתפקודו כיו”ר ועד העובדים…(החברה) ביקשה להלך עליו אימים. ראיתיו בבית המשפט פוכר את אצבעותיו בדאגה, מוטרד וחושש, ולא בכדי…(החברה) ביקשה להתאנות לנתבע…לסרס את כוחו לפעול כיו”ר ועד העובדים”.
נחשו מי עורך הדין שהילך אימים על יושב ראש ועד העובדים, לא אחר מאיש השמאל החדש מחבר המניפסט ונושא דגל הסולידריות.


