כשתבואי לבקרני בירושלים
שיר לשבת במדור השירה באסטה
כְּשֶׁתָּבוֹאִי לְבַקְּרֵנִי בִּירוּשָׁלַיִם
תָּבִיאִי אִתָּךְ כַּמָּה טַנְקִים
וְאִם אֶפְשָׁר מְטוֹסֵי אֶף 16
וּמַסּוֹקֵי אַפַּאצִ’י
זוֹהִי עִיר הַשָּׁלוֹם
כְּשֶׁאַתָּה מֵרִים יָד
הִיא מִיָּד נֶעֱלֶמֶת
לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן תָּבִיאִי גַּם
שְׁלֹשׁ מְאוֹת
פִּצְצוֹת אָטוֹם
בּוֹאִי אַט אַט
וּבַדֶּרֶךְ
אַל תִּשְׁכְּחִי לַהֲרֹס אֶת הַנּוֹף
לְפוֹצֵץ כַּמָּה הַרִים
לִפְתֹּחַ כַּמָּה צִירִים חֲדָשִׁים
וְאֶת הָעִקָּר שָׁכַחְתִּי
תָּבִיאִי לִי כַּמָּה סִיגָרִים
קוּבָּנִים טוֹבִים
מֵאָז הַסֶּגֶר
הֵם נִגְמְרוּ לִי
מתוך “שירים” בהוצאת מואיז בן הראש, 2008



