לאחרונה איבדתי את חוש ההומור

לָאַחֲרוֹנָה אִבַּדְתִּי אֶת חוּשׁ הַהוּמוֹר

חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ כִּמְעַט בְּכָל מָקוֹם

בַּמְּקָרֵר, בְּאָרוֹן הַבְּגָדִים, מִתַּחַת לַמִּטָּה,

בְּסַל הַכְּבִיסָה, בְּכָל הַתִּיקִים שֶׁלִּי,

בְּכָל הַמְּגֵרוֹת שֶׁלִּי.

נִסִּיתִי לְהִזָּכֵר הֵיכָן הִשְׁאַרְתִיו בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

נִדְמֶה לִי שֶׁהָיָה זֶה בְּעֶרֶב רְצִינִי

שֶׁל מְשׁוֹרֲרִים רְצִינִיִים.

הִתְקַשַּׁרְתִּי אֶל הַמָּקוֹם וְשָׁאַלְתִּי אִם בְּמִקְרֶה

רָאוּ חוּשׁ הוּמוֹר בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי עִם שְׂרִיטוֹת קַלּוֹת בַּצַּד.

עָנוּ שֶׁאָכֵן רָאוּ, אֲבָל לֹא יָדְעוּ

לְמִי הוּא שַׁיָּךְ, לָכֵן זָרְקוּ אוֹתוֹ לַפַּח.

הָלַכְתִּי לְחַטֵּט בַּפַּחִים, וְעוֹבֵר אֹרַח רִחֵם עָלַי

וְהִשְׁאִיל לִי אֶת חוּשׁ הַהוּמוֹר שֶׁלּוֹ.

מֵעַתָּה, אַל תִּתְפְּסוּ אוֹתִי בְּדַקּוּיוֹת,

חוּשׁ הַהוּמוֹר הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי

חוֹבֵב סְטִיּוֹת רְצִינִיוֹת.