• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לא לשכוח שהעניין הכלכלי הוא החשוב בבחירות

יריב מוהר

בשל רצף האירועים האחרונים במדינה, שכמו קללת גורל מתקיימים תמיד לפני בחירות, עולה ומוצף ההיבט הלאומי-בטחוני-זהותי בבחירות, ונדחק הצידה המשבר הכלכלי, המצב הכלכלי והפערים החברתיים המסוכנים.

מה היה לנו שם: פינוי בית המריבה והפוגרומים בחברון, פייגלין כובש-לא-כובש את הליכוד, שני כהניסטים רוצים לקיים מצעד באום אל-פאחם וכעת הדי הרקטות על מרחב עוטף עזה ההולך ומתרחב וכמובן המבצע הצבאי החדש, האלים והמדמם.

כל אלו מרחיקים את התודעה הכלכלית, החשובה באמת – מבחינת הבחירות לכנסת – ומציפים סדר יום אחר.

יש להבין, במיוחד בצד השמאלי של המפה: במצב דעת הקהל הנוכחי בישראל לא יפתר שלטון ההפרדה האתני שהתגבש בשטחים, ולא יפתר מרחץ הדמים בעזה, ללא התערבות בינלאומית חיצונית. התערבות כזו, שהיא אפשרות סבירה בימי שלטונו של אובמה, נמצאת ממילא מחוץ לשליטתנו. בלעדיה לא צפוי להתרחש שום שינוי מהותי במצב הפלסטינים בשטחים ובסכסוך הערבי-ישראלי המקבל חומרי בערה ממצב זה.

גונבה לאוזני שמועה כי ארגוני שינוי חברתי פועלים, פעולה ברוכה, על מנת ליזום קמפיין שמבקש לקדם הצבעה על בסיס שיקולים כלכליים-חברתיים. הייתי שמח לספק כמה טיעונים לטובת הפועלים למען הרעיון הזה (אם כל ההסתייגויות המתחייבת לגבי מוגבלותם של טיעונים הגיוניים להשפיע על התנהגות חברתית):

  1. מצביעים יקרים, אם חשבתם לרגע להצביע מתוך שיקול בטחוני-מדיני, דמיינו לעצמכם לרגע שהפנטזיה שלכם בתחום הזה התממשה: אם אתם רחוק בימין דמיינו ארץ ישראל שומרת מצוות, ריקה מערבים עוינים ומוקפת מדינות ערב כנועות ומפוחדות; אם אתם בשמאל דמיינו שלום מוחלט, פלורליזם ואחוות עמים.

    כעת שאלו את עצמכם כך: לאחר כמה שבועות של אושר ואופוריה, כיצד ישתנו חיי? האם זכויותיכם כעובדים ללא בטחון כלכלי ופנסיוני ישתפרו בהכרח? האם המערכת הכלכלית שמעניקה כלים לא פרופורציונלים לטייקוני המשק לשלוט בכלכלה תשתנה? האם ההטייה של כל רמות הקיום הציבורי – הפוליטית, המשפטית, החינוכית, הבריאותית, התכנונית וכו` – לטובת בעלי הכוח הכלכלי תשתנה בהכרח?
    אלו הדברים שמשפיעים על איכות חייכם בפועל, ביומיום.

  2. שאלו עצמכם עוד שאלה: באילו היבטים של החיים החברתיים שינוי צריך לבוא מתוך המערכת הפוליטית ובאילו היבטים בכלל לא חייבים פוליטיקאים כדי לשנות עניינים? נאמר שאני רוצה מדינה יותר יהודית בתרבותה – הרי קידום תרבות נעשה במידה רבה על ידי התארגנויות אזרחיות ותלויה במידה רבה בנו. ואולי אני רוצה מדינה יותר פלורליסטית? גם כאן יש לחברה האזרחית כוח רב.

    אבל אם אני רוצה מדינה שיודעת לאזן אי-שוויון כלכלי-חברתי ולשים איזונים ובלמים מול כוחו של ההון הגדול, הרי שאז כחברה אזרחית (התלויה על פי רוב בתרומות מבעלי הון) כוחי חשוב אבל מוגבל ביותר. זהו תפקיד לכנסת ולממשלה. זוהי הזירה המתאימה ביותר לשיפור המצב החברתי-כלכלי. לענייני תרבות ודת טובה החברה האזרחית והזירה המשפטית.

  3. ומה לגבי ביטחון? תפישת הביטחון של הממשלות השונות מימין ומשמאל לא השתנתה דראמטית. נתניהו אומנם האט את התהליך המדיני אך איננו זכור במבצעים צבאיים החורגים מגדר הרגיל. מה גם שמהלכים צבאיים בלבד מעולם לא הביאו לשינוי בטחוני שאיננו – במקרה הטוב – זמני ביותר. ואם “העבודה”, “קדימה” ו”הליכוד”, היינו אך הם מבחינה בטחונית, הרי שיש לשקול לבחור בחירה כלכלית (גם שם אין הבדל גדול במיוחד בין המפלגות הגדולות, אבל יש אופציה לאופוזיציה לוחמת בהצבעה למפלגות קטנות).

    בנוסף, יש לזכור שאנו בוחרים מפלגה וממשלה, ולא בוחרים צבא. מגבלותיו של צה”ל לא ישתנו באופן דראמטי, גם לא המגבלות של דעת הקהל העולמית. אף אדם שפוי בישראל לא רוצה לבחון מגבלות אלו באמצעות הפגזת שיטוח שיטתית של עזה מהאוויר ופנטזיות ליברמניות דומות, מעבר לפשעים ברוח זו שכבר נעשו.

הכותב עוסק בהסברה למען החברה האזרחית.

כנראה שיעניין אותך גם: