ללא כותרת

כתום ומתנועע כדור האש
זה הבית שהופצץ
ואמרתי לאמא זה בית שעולה באש ממעשי חבלה
אבל לא ראינו את האנשים
רק הלהבות היו כמו שריפה
ורק שמעתי את קול הסוס מקצה עולם עד קצהו ובכיתי מאד
ואחי ואני בקול ענות שרנו ירושלים של זהב
ולא זוכרת התערבבו עוד דברים
עד שפתאום
ואמרתי: “פוחדת אני מפני הזכרון שהתעמעם
לרגע נדמה ואני שולטת
בכל הידיעות
ולרגע נדמה שהכל נמחק
אבל יכולתי
צופנת בתוכי ידע רב
ומן העומס נדמה לי שאני צפה בשכחה.

לא ניתן לשכוח פיצוצים מופרעים כשפתאום משהו שורף אותך חי
ואתה צופה בכדור האש שמזעיק לך את ההגנות
ואתא אומר הכל עבר והכל עכשיו תחת זרימה אחרת
וגם קול הסוס שקרע את לבי מן העצב, היה היה פעם, דאז,
ולמה לסחוב עגלות משא
אבל גם בחלום השני נשאתי משאות מסעות ואנשים
והייתי מנקה מטבחים.