למה תמכה שלי יחימוביץ` באהוד ברק

עומר שרביט הביא לידיעתי את דבר קיומו של הבלוג הייחודי של דר` אורי רונן, רואה חשבון – BuySide, בלוג בו אפשר לקרוא ניתוחים וחשיפה של מה באמת מסתתר מאחרי הג`יבריש של רואי החשבון וז`רגון מאזני הרווח והפסד של תאגידים כלכליים שעבור רוב הקוראים נראים כדיווח בסווהילית. רונן מציג ניתוח מידע ותובנות שלא תמצאו בשום מקום אחר.  לפני מספר ימים הוא פרסם טור, בו הוא מסכים עם פרשנותה של אורלי בנימין ב”העוקץ” על המניעים שגרמו לשלי יחימוביץ, להצביע עבור ברק ומספר על התנהגותו של ברוורמן  כדירקטור חיצוני בדירקטוריון חברת “מכתשים”, וכך כותב רונן:

“השתדלתי לקרוא את כל הפרשנויות להודעת התמיכה, המפתיעה לכאורה, של יחימוביץ’ בברק. בעיתונות לא מצאתי תיאוריה דומה לשלי. אבל באתר “העוקץ”, מצאתי משהו שמאד מתקרב אליה. מאמר שפרסמה שם אורלי בנימין, פתח במשפט הבא:

“רגע אחרי שעמי איילון הודיע שאת התיק הכלכלי הבכיר הוא מבטיח לברוורמן, שלי יחימוביץ’ קופצת מהאוניה הטובעת ובצדק.

זוהי בדיוק העובדה בבסיסה של התיאוריה שלי. ההבטחה הפומבית של איילון לברוורמן הייתה לדעתי הקש ששבר את ההתלבטות של יחימוביץ’”.

המאמר של אורלי בנימין הזכיר את ברוורמן רק במשפט הפתיחה. אבל התמקדותו בפעילותה של יחימוביץ’ בועדת הכספים של הכנסת, קרבה אותו מאד לתיאוריה שלי. וכך נכתב שם:

בעוד שחברי כנסת רבים מבינים את האגרסיביות … שבה משרד האוצר משתלט על נדבך אחר נדבך של המדיניות הציבורית בישראל, שלי יחימוביץ’ נדירה במחוייבותה למאבק ישיר באנשיו … . אני לא יודעת להצביע על עוד מישהו שכמוה לקח על עצמו את המאבק החשוב הזה … בהיעדר די שותפים למאבקה, המאבק באוצר לא היה נחוש מספיק …

אז מי לא היה שותף? פסקה אחרונה בידיעה של “הארץ” מה-9 ביוני 2006 חושפת אחד מהם:

מנגד, מתחה ח”כ שלי יחימוביץ’ ביקורת על המורדים שעוסקים, לדבריה, בפרוצדורה במקום במהות, ותקפה באופן ישיר את ח”כ אבישי ברוורמן. “קראתי מפי הפרופסור ברוורמן שהעבודה בגדה בבוחריה. אבל אני רוצה לדבר על מעילה באמון”, אמרה יחימוביץ’. “מעילה באמון זה לא להופיע לישיבות ועדת הכספים; מעילה באמון זה שמקריאים לנו במהירות של אלף קמ”ש את כל הסעיפים של חוק ההסדרים, ויושב כלכלן בכיר ממני ולא שם לב שנעלמו מהחוק חמישה סעיפים שסוכמו אתנו בהסכם הקואליציוני”.

איילון הבטיח, אם כך, את התיק הכלכלי הבכיר לפרופסור, שעל פי יחימוביץ’, לא היה לו נאה להתעסק בקטנות של חוק ההסדרים; לכלכלן הבכיר שבועדת הכספים השקיף מהצד באדישות על מאמצי יחימוביץ’ לפקח על נערי האוצר ולחשוף את התרגילים שהם עושים על הציבור שמפלגת העבודה מתיימרת לייצג. איך אפשר לצפות מיחימוביץ’ לתמוך באילון שמעניק פרס לברוורמן על בסיס חברות פוליטית ואישית – ולא על בסיס ביצועיו כחבר כנסת סוציאל דמוקרטי.

אני זוכר היטב את הידיעה הזו ב”הארץ” מיוני 2006, שבה מחתה יחימוביץ’ על אדישותו המתנשאת של הפרופסור, משום שכבר אז הבחנתי בהקבלה בין הפרופסור כקישוט בועדת הכספים, כפי שראתה אותו אז יחמוביץ’, לבין הפרופסור כקישוט המכונה דירקטור חיצוני בדירקטוריון מכתשים אגן ובועדת הביקורת של אותו דירקטוריון.

בשנה שעברה מאז פרסום אותה ידיעה, צץ מידע חדש על התנהלות ועדת הביקורת בקדנציה של ברוורמן, וכיום ההקבלה חזקה עוד יותר. מה דעתכם, למשל, על הפרפראזה הבאה על דברי יחימוביץ’:

“אבל אני רוצה לדבר על מעילה באמון המשקיעים מקרב הציבור. מעילה באמון זה לא להופיע לישיבות ועדת הביקורת; מעילה באמון זה שמקריאים לנו במהירות של אלף קמ”ש את כל הסעיפים בתכנית האופציות של המנכ”ל וסגניו, ויושב כלכלן בכיר ולא רק שלא שם לב שהחתולים גונבים את השמנת מציבור בעלי המניות, אלא גם נותר אדיש כשהם מתחכמים עם תקני החשבונאות ומתחמקים בדרכים עקלקלות מלרשום את השמנת הנגזלת כהוצאה בדוחות הכספיים”.