• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מוסדות בשוק העבודה וכלכלה, מאמרים אקדמיים

איציק ספורטא

בשבוע האחרון נתקלתי בכמה מאמרים אקדמיים, שמטבעם ארוכים עד ארוכים מאוד, העוסקים במוסדות בשוק העבודה, הכוללים איגודים מקצועיים, הסכמים קיבוציים, שכר מינימום, דמי אבטלה והשפעתם על ההצלחה הכלכלית של מדינות. לא תתפלאו לשמוע שהשפעתם אינה שלילית כמו שנוהגים לחשוב חכמי הכלכלה הישראלית. זה כמובן עומד בניגוד לדבריו של שר האוצר הנוכחי על איזה עקרונות כלכלה הנדמים לחוקי טבע שאי אפשר לעבור עליהם, כי אז מצבינו יהיה נורא עד איום.

מאמר אחד של מוריס אלטמן שואל עד כמה חופש כלכלי נחוץ כדי לקיים צמיחה כלכלית? הוא מסתמך על מדדים של חופש כלכלי שמצוטטים לרוב בעיתונות הישראלית של גופים כמו מכון פרייזר (Fraser) ומכון הריטג`ה (Heritage), הידועים בתפיסתם השמרנית לכלכלה, ועל הביצועיים הכלכליים של מדינות. הכותב בודק כיצד המדדים השונים הכלולים במדדים הללו משפיעים על צמיחה כלכלית, אתייחס פה לשניים שנחשבים במקומותינו לרעים במיוחד, גודל הממשלה והרגולציה על שוק העבודה. הוא מוצא למשל שהקטנת הממשלה אינה נחוצה כדי לייצור מצב של צמיחה כלכלית. איך יכול להיות הרי האכילו אותנו יום ולילה שהממשלה זו הבעיה. כמו כן הכותב גורס שהגנות על עובדים אינם בהכרח רעים לכלכלה.

מאמר אחר בודק ביתר פרוט את המוסדות בשוק העבודה והשפעתם על הכלכלה, אפשר למצוא שם טבלאות על שיעור העובדים המאורגנים, שיעור המכוסים בהסכמים קיבוציים, הדרוג של המדינות על מי המדד של מכון פרייזר, חוקי מגן בעבודה והוצאה ממשלתית לנושאים חברתיים. הממצאים שלו כוללים את הקביעה שמוסדות בשוק העבודה מקטינים את השונות בשכר, ואי השוויון בהכנסות. לעומת זאת השפעתם של אלו על מדדים מצרפיים של תעסוקה והאבטלה אינם משפיעים באופן שלילי כמו שסופר לנו, כאן הממצאים פחות חדים וברורים.

למי שממש רוצה לקרוא מאמר ארוך (76 עמודים), כדאי להתעמק במאמר שבוחן את השפעת המוסדות בשוק העבודה ודמי אבטלה נדיבים על אבטלה. הממצאים, מה לעשות, אינם תומכים בתפיסה, למשל, שדמי אבטלה נדיבים מגדילים את האבטלה. דברים אלה חשובים בעיקר במדינה, ישראל, בה דמי האבטלה הם בין הנמוכים ביותר במערב ומשך הזמן בו מקבלים אותם הוא קצר להחריד.

למתעניינים אפילו קצת במצבה של התיאוריה הכלכלית כדאי לקרוא מאמר שעוסק בהשפעה של כלכלה אבולוציונית והמוסדית על הזרם התיאורטי המרכזי בכלכלה. כמו גם את הקשיים של ההשפעה הזאת על מקצוע שהפך פורמאלי ומתמטי ושבו הסטודנטים אינם נחשפים אף להיסטוריה של הכלכלה, והפילוסופיה של המדע שלה. כמובן שרבים מהרעיונות המובעים המאמר טרם הגיעו לדיון הציבורי בארץ. זה מזכיר לי ארוחות חג משפחתיות בעבר שבהן אחרי הארוחה היה מתחיל דיון על בעיות בספנות העולמית שגורמות כנראה לעיכוב בהגעת הקפה לארץ וכך מונעות מאיתנו את ההנאה מקפה כהלכתו, אותו דבר כנראה קורה גם בנושאים החשובים מקפה.

כנראה שיעניין אותך גם: