מוסד
שיר לשבת מתוך ספרו החדש של ארז ביטון, ״בית הפסנתרים״
וְהַמָּקוֹם הַזֶּה
שֶׁקָּרָאנוּ לוֹ “מוֹסָד”
הָיָה לָנוּ כְּמוֹ אָב גָּדוֹל
שְׁתֵּי קוֹמוֹת רְחָבוֹת
בַּחֲדָרִים מְרֻוָּחִים
בִּצְפִיפוּת מַרְגִּיעָה
שֶׁל עֲשָׂרָה בְּחֶדֶר
וּבְתוֹךְ הָאָב הַזֶּה
הָיִינוּ מְשׁוֹטְטִים
יָמִים וְלֵילוֹת
לְלֹא הַגְבָּלָה
וּלְלֹא הַשְׁגָּחָה
וּמְנַסִּים
לְהִדָּבֵק אֶל הַגָּדוֹל
שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לְסַךְ
הָעֲשִׂיּוֹת הַקְּטַנּוֹת
הַיּוֹמְיוֹמִיּוֹת
מתוך ״בית הפסנתרים״, ספרו החדש של ארז ביטון בהוצאת הקיבוץ המאוחד


