מועמד של לא שינוי לאוצר בארה"ב

יום וחצי אחרי השמחה הגדולה על בחירתו של אובמה לנישא ארה”ב מתחילים לעוף שמות של אנשים המועמדים, אולי רק בעיני העיתונים, לתפקידים בכירים בתחום הכלכלה. מי שמצפה לגדולות ונצורות כנראה יתבדה. המועמדים הם בכירים לשעבר בממשל קלינטון ואפילו במשטר ריגן. שלא לדבר על רפובליקנים לתפקידים בנושאי מדיניות וביטחון.

כמובן שאפשר לטעון שכדי לתחזק ממשל בארה”ב יש צורך להיות במרכז ולא להציע דברים שנוטים שמאלה מידי, אלא שמשום מה אצל הימין זה אף פעם לא כך אלו תמיד עושים מה שהם רוצים בלי לרצות להיות במרכז, ראו ממשלי ריגן ובוש. השאלה למה השמאל תמיד זהיר כל כך?

אחד המועמדים לתפקיד שר האוצר מעורר כבר עכשיו חוסר נוחות בקרב רבות וגם רבים, לארי סמרס. לארי סמרס נחשב לכלכלן מוכשר ביותר, האדם הצעיר ביותר בהרווארד שקיבל קביעות ועוד פרסים ומאמרים לרוב. אלא שיחד עם מוכשרתו הוא מתגלה כזיקית לא קטנה בעמדותיו הכלכליות. פעם הוא נגד מעורבות הממשלה וחושב שהשוק החופשי הגלובאלי הוא העתיד, וכיון שכך פעל יחד עם גרינספאן כדי שלא תהיה רגולציה על שוק ההון. אתם יודעים אותו שוק הון שקרס עכשיו. כעת הוא פתאום מבין שאותה גלובליזציה לא פעלה כראוי ופגעה במעמד הבינוני ובכלל. פירות הצמיחה, משום מה,לא הגיעו לכולם ולכן עכשיו הממשלה כן צריכה להתערב, כדי לתקן את נזקי השוק שהוא כל כך מעריץ. אם הוא כל כך אינטליגנטי כמו שכותבים עליו האם לא יכול היה להעלות על הדעת את התוצאה הכמעט בלתי נמנעת של תפישותיו הקודמות?

אבל זה רק חלק מן הבעיה. במהלך הקריירות שלו הוא התגלה כיהיר שאינו בוחל בהעלאת רעיונות אשר שום אדם נורמאלי לא היה מעלה אפילו לא לצורך ביטוח. הראשון שבהם הוא מסמך שכתב בעת היותו בבנק העולמי שבחן וטען שאפריקה אינה מזוהמת מספיק ועל כן צריך להגדיל את יצוא הזיהום לשם ובכלל למקומות עניים, הוא הפעיל את מלוא כישרונו הכלכלי כדי לטהר את השרץ, בדצמבר 2003 הבאתי תרגום של המסמך באתר. כמו כן, בכנס אקדמי ב”מכון הלאומי למחקר כלכלי” (NBER), ב-2005, טען, סמרס, שייתכן שתת הייצוג של נשים במדעים נובע מהבדלים מולדים בין גברים לנשים. אחת הנוכחות ביולוגית במקצוע עזבה את ההרצאה באמצע כיון שחשה ברע (פיזית) מן הדברים שנאמרו. זה אחד הגורמים לכך שארגוני הנשים פועלים כנגד מינויו של סמרס. שלא לדבר על  המאבק שניהל כנגד העובדים (לא מרצים, אלא עובדי נקיון) בהרווארד שדרשו שכר מחייה כמו בקמברידג` העיר בה נמצאת האוניברסיטה, אף שבסופו של דבר נאלץ להסכים להעלאות השכר. כמו גם התפוטרותו מנשיאות הרווארד בשל התנגדות מרצים בעיקר במדעי הרוח והחברה, או המעורבות בעזיבתו של סטיגליץ את הבנק העולמי כיון שלא הסכים לעמדותיו.